# לב.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/537/32/

עַצְבוּת רוּחַ שֶׁבָּא עַל יְדֵי יְגִיעוֹת וּרְדִיפוֹת הַמָּמוֹן בְּיוֹתֵר, הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂים כָּל הָאֵבָרִים כְּבֵדִים, וְעַל יְדֵי זֶה נֶחֱלַשׁ רוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁבָּאָדָם, שֶׁבּוֹ תָּלוּי חִיּוּתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁנֶּחֱלַשׁ בְּיוֹתֵר רוּחַ הַדּוֹפֵק - כְּמוֹ כֵן נַעֲשִׂים הָאֵיבָרִים כְּבֵדִים בְּיוֹתֵר, וְכֵן נֶחֱלָשׁ הָרוּחַ הַדּוֹפֵק עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכֵן חוֹזֶרֶת חָלִילָה, עַד שֶׁתּוּכַל נַפְשׁוֹ לָצֵאת; וְכָל זֶה עַל יְדֵי טְרָדוֹת תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת רוּחַ. וְעַל יְדֵי אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּתְאַנֵּחַ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - הוּא חוֹזֵר וּמַבְרִיא אֶת רוּחַ הַדּוֹפֵק, וְחוֹזֵר וְנִתְחַזֵּק חִיּוּתוֹ, וְזוֹכֶה לְדַעַת גָּדוֹל, וּלְקַבֵּל דִּבּוּרִים מִן הַשָּׁמָיִם:	(תורה נ”ו אות ט’)
