# מח.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/537/48/

תַּאֲוַת מָמוֹן הִיא אַחַת מִשָּׁלֹשׁ תַּאֲווֹת רָעוֹת שֶׁהֵן מַפְסִידִין וּפוֹגְמִין הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב. וְעַל יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין חַג הַפֶּסַח כָּרָאוּי, עַל יְדֵי זֶה מְתַקְּנִים תַּאֲוַת מָמוֹן, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה, וּלְהַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה, וְלִתְפִלָּה וְכוּ’ (עַיֵּן ‘יִרְאָה’ אוֹת כ’ וְשָׁלֹשׁ רְגָלִים אוֹת ז’):	(ח”ב תורה א’ אות ד’ ה’ ו’ ח’)
