# נב.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/537/52/

העולם הזה אינו כלום, רק למשך אל התכלית הנצחי. ואין להסתכל אם יהיה לו מעות אם לאו, כי בין שיהיה לו מעות ובין שלא יהיה לו מעות - יבלה ימיו בשוה. כי העולם הזה מטעה אותנו לגמרי, שמראה להאדם כאלו מרויח בכל פעם, ולבסוף אינו כלום כאשר נראה בחוש; ואם אפלו משיג מעות - לוקחין אותו מן המעות. והכלל: ששניהם ביחד - אין להם קיום, דהינו האדם עם המעות, רק או שלוקחין המעות מן האדם - או שלוקחין האדם מן המעות, ומעולם לא נמצא אחד שישאר עם המעות. ואם גם לעבודת השם יתברך קשה לזכות, אף על פי כן, אפלו כשאין זוכה לעבודת הבורא יתברך כראוי, צריכין גם כן לידע שהעולם הזה אינו כלום כנ”ל. וישים כל רצונו וחפצו ומגמתו ותשוקתו רק אל התכלית הנצחי, ויכסף תמיד להיות כרצונו יתברך, כי הרצון בעצמו יקר מאד, כי עקר הוא הרצון, ובתוך כך מה שיוכל לחטף איזה טוב, תורה או תפלה או מעשים טובים - יחטף מה שיוכל, כי לא ישאר לו מכל עמלו כלום כי אם הרצון הטוב, ומה שחטף איזה טוב בכל יום מימי חייו:	(שיחות הר”ן סימן נ”א)