# ג.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/548/3/

צריך שיהיה שלום לכל אדם במדותיו, הינו שלא יהיה מחלק במדותיו, ובמארעותיו שלא יהא לו חלוק: בין בטיבו בין בעקו - תמיד ימצא בו את השם יתברך, ולא יתבהל ולא יתבלבל משום דבר שבעולם, רק כל מה שעובר עליו בכל יום, הן טובות הן יסורין וצרות ודאגות והרפתקאות חס ושלום, ידע ויאמין שהכל לטובתו הנצחית, ודיקא על ידי זה יוכל להתקרב להשם יתברך אם ירצה באמת. וכן צריך לאהב את חברו, ושיהיה לו שלום עם הכל, ולסבל מחברו אף אם יש לו איזה יסורים ממנו, ולהשתדל לדונו לכף זכות ולמצא בו טוב, ולהפך הדבר לטובה, לומר בדעתו שלא כון חברו לרעה כל כך כמו שהוא סובר וכו’, וכיוצא בזה הרבה, שישתדל לחפש ולבקש אהבה ושלום עם חבריו ועם כל ישראל. וזה זוכין על ידי התורה ועל ידי הצדיקים - שהם נקראים שלום. ועל ידי זה יזכה לאהב את השלום בכל מקום, הן בטיבו וכו’, ויאהב כל אחד את חברו, ויהיה שלום בין כל ישראל:	(תורה ל”ג אות א’)