# ד.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/548/4/

עקר הצער שיש להאדם מהיסורין והצרות וההרפתקאות שעוברים עליו חס ושלום, הוא רק מחמת שלוקחין ממנו הדעת, עד שאין מסתכל על התכלית שהוא כלו טוב; כי אם יסתכל על התכלית - בודאי אינם רעות כלל, רק טובות גדולות, כי כונת השם יתברך הוא בודאי רק לטובה: אם להזכירו שישוב בתשובה, אם למרק עוונותיו על ידי היסורין האלו. וראוי לו לשמח מאד בהיסורין כשיסתכל על התכלית שהוא כלו טוב כנ”ל. ומזה בא מה שנטבע באדם לסתם עיניו בחזקה מאד כשיש לו יסורים וכאבים גדולים מאד רחמנא לצלן, כי על ידי שסותם עיניו, על ידי זה בורח בשרשו אל התכלית הטוב הנצחי שאי אפשר להכלל בו כי אם בסתימו דעינין מחיזו דהאי עלמא לגמרי (עין בפנים בתורה ס”ה):	(תורה ס”ה אות ג’)