# לד.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/549/34/

אֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, וְהִיא בְּחִינַת אֲרִיכוּת אַפַּיִם. הַיְנוּ, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - הוּא גָּדֵל וְצוֹמֵחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי אֵין יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם בִּלְבּוּל וּמוֹנֵעַ, רַק הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לִסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו. כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת מֵעֲבוֹדַת ה’, מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתְקָרֵב לְיִרְאֵי הַשֵּׁם, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת שֶׁבָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי אִם הָיָה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהָאֱמֶת כָּרָאוּי - בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּמִזְדָּרֵז מְאֹד לְהִתְקָרֵב לָהֶם; וְכֵן מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי הוּא גַּם כֵּן מֵחֲמַת עַצְלוּת וּכְבֵדוּת שֶׁבָּא מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְהָיָה מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עָלָיו, וְשׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלָּתוֹ - בְּוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּהִתְלַהֲבוּת וְחֵשֶׁק גָּדוֹל, אַךְ עִקַּר בִּלְבּוּל הַתְּפִלָּה הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה; וְכֵן כָּל הַהִתְרַחֲקוּת מִצַּדִּיקִים וִירֵאִים וּמֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת - הַכֹּל מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּא עָלָיו עַצְלוּת וְעַצְבוּת וּכְבֵדוּת כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה - אֵין יָכוֹל לְמָנְעוֹ שׁוּם דָּבָר, רַק מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לִסְבֹּל הַכֹּל, וְגָדֵל וְצוֹמֵחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה:	(תורה קנ”ה)