# לד.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/549/34/

אמונה היא בחינת כח הגודל וכח הצומח, והיא בחינת אריכות אפים. הינו, כשיש לו אמונה בשלמות - הוא גדל וצומח בעבודתו יתברך אפלו אם יעבר עליו מה, כי אין יוכל לבלבלו שום בלבול ומונע, רק הוא מאריך אפו לסבל כל מה שיעבר עליו. כי כל הבלבולים והמניעות מעבודת ה’, מה שאינו מתקרב ליראי השם, הכל הוא מחמת עצבות ועצלות וכבדות שבא מחמת חסרון אמונה, כי אם היה לו אמונה שלמה בהאמת כראוי - בודאי היה רץ ומזדרז מאד להתקרב להם; וכן מה שאינו מתפלל כראוי הוא גם כן מחמת עצלות וכבדות שבא מחסרון אמונה, כי בודאי אם היה לו אמונה שלמה, והיה מאמין שהשם יתברך עומד עליו, ושומע כל דבור ודבור שיוצא מפיו, ומאזין לקול תפלתו - בודאי היה מתפלל כראוי בהתלהבות וחשק גדול, אך עקר בלבול התפלה הוא מחמת חסרון אמונה; וכן כל ההתרחקות מצדיקים ויראים ומעבודת השם באמת - הכל מחמת חסרון אמונה שעל ידי זה בא עליו עצלות ועצבות וכבדות כנ”ל. אבל כשיש לו אמונה שלמה - אין יכול למנעו שום דבר, רק מאריך אפו לסבל הכל, וגדל וצומח בעבודת השם איך שיהיה:	(תורה קנ”ה)