# לט.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/549/39/

כְּשֶׁאָדָם בְּאֵיזֶה צָרָה חַס וְשָׁלוֹם, אָז הָאֱמֶת הוּא פָּגוּם; עַל כֵּן צָרִיךְ אָז לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִלְכָּד בְּאֵיזֶה טָעוּת וָשֶׁקֶר עַל יְדֵי הַצָּרָה חַס וְשָׁלוֹם:	(ח”ב תורה ב’ אות ד’)
