# ג.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/570/3/

עקר קדשת התפלין, זוכין על ידי קדשת הדבור ותקונו. ותקון הדבור הוא על ידי שלומדין תורה גם בעניות ודחקות, ובכל מיני חשכות וצרות ויסורים רחמנא לצלן העוברים על האדם, כשמתגבר אז לעסק בתורה, על ידי זה מעלה ומתקן הדבור; ועל ידי זה זוכה לדבר בינו לבין קונו בשלהבת הגבורות, ולשפך שיחו לפני ה’ בחמימות גדול, לדבר דברי אמת שבלב בחמימות הלב, ורואה פחיתותו וגדלת הבורא, עד שנכנס בו בושה גדולה על גדל פשעיו כנגד רב ושליט, עקרא ושרשא דכל עלמין; עד שזוכה שתתגלה הבושה על פניו, ואזי זוכה לאור התפלין, שהם בחינת דבקות להשם יתברך. אשרי הזוכה לזה (עין ‘דבור’ אות ז’ ו’בושה’ באות ב’):	(תורה ל”ח אות ב’ ד’ ה’)