# ג.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/576/3/

גם אין ראוי להאדם לפטר את עצמו ולמצא לעצמו תרוץ לומר: מאחר שהוא חפץ וחושק לעשות העסק דקדשה, רק שיש לו מניעה ואנס - על כן יהיה נחשב לו כאלו עשאה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: “חשב לעשות וכו’”; כי כל זה נאמר רק למי שרוצה לצאת בזה, אזי יוצא בזה, כי מה לו לעשות, כי הלא יש לו אנס, אבל מי שאינו רוצה לצאת, רק שהוא רוצה המצוה או הדבר שבקדשה בעצמו - אם כן מה מועיל לו מה שמקלין לו שנחשב כאלו עשאה, כי אינו מקרר דעתו כלל עם ה’כאלו’, כי הוא חפץ ותאב ומתגעגע מאד לעשות המצוה בעצמה, ולא לצאת עם ה’כאלו’; כי באמת ראוי לאיש הישראלי שיגמר חפצו ורצונו בכל דבר שבקדשה, ולהוציאו מכח אל הפעל בשלמות. ומי שיש לו חשק כזה, בודאי יזכה לגמר ולהוציאו מכח אל הפעל, וישבר ויבטל כל המניעות והאונסים; כי כלם לא באו רק בשביל החשק כנ”ל, וכשיהיה לו חשק חזק כפי מעלות הנחשק כנ”ל - בודאי יזכה לגמר כל מה שירצה לעשות בעולם, איזה דבר שבקדשה שיהיה:	(תורה ס”ו אות ד’)