# ח.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/576/8/

המניעה הגדולה שבכל המניעות, היא מניעות המח, דהינו כשלבו חלק, ואינו משים לבו ומחו היטב להבין עד היכן הדבר מגיע. כגון כשרוצה לנסע לצדיקי אמת ויש לו מניעות רבות, אם מחו ולבו חזקים בהאמת, שכל חיותו והשארתו לנצח תלוי בזה לו ולדורותיו וכו’ - בודאי לא ימנעוהו שום מונע, ואין כל המניעות נחשבים לכלום כנגד זה; רק עקר המניעה הוא מניעת המח, מה שאין מחו חזק כל כך. וכן אפלו כשזוכה לבוא להצדיק האמת, ועבר על כל המניעות שהיה לו מלבוא אליו, כשקשה לו איזה קשיא עליו ולבו חלק ממנו - זאת המניעה היא גדולה מהכל. וכן בתפלה, שבתחלה יש לו כמה מניעות על התפלה, ואחר כך כשעובר עליהם ובא להתפלל, כשלבו עקם ונופלים לו קשיות על השם יתברך חס ושלום - זאת המניעה היא גדולה מכלם. והתקון לזה, כשקשה לו קשיא על השם יתברך או צדיקי אמת: לצעק אל השם בקול חזק ממעמקי הלב:	(ח”ב תורה מ”ו)