# ט.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/576/9/

הָעִקָּר הוּא לֵב חָזָק וְאַמִּיץ, וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם מְנִיעָה. בִּפְרָט הַמְּנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּגוֹן מֵחֲמַת מָמוֹן אוֹ שֶׁמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְחוֹתְנוֹ אוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר אֲנָשִׁים כְּשֶׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ עַל יְדֵי דִּבְרֵיהֶם וּבְלֵיצָנוּת שֶׁלָּהֶם מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, הַכֹּל בָּטֵל וּמְבֻטָּל לְמִי שֶׁמִּתְחַזֵּק וּמְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:	(ח”ב תורה מ”ו)