# א.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/590/1/

צִיצִת שְׁמִירָה לְנִאוּף, וְעַל יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מֵעֲצוֹת הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵם דִּבְרֵי עֵצוֹת רָעוֹת שֶׁל הָרְחוֹקִים מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁהֵם מוֹנְעִים הַרְבֵּה מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, וְזוֹכִין לְקַבֵּל עֲצוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, וּתְפִלָּה, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנִסִּים, וְעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה מְהֵרָה, וְיִזְכֶּה לְפַרְנָסָה, וּלְהָבִין הֵיטֵב בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּלְמָד. עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בְּמִצְוַת צִיצִת, וּלְכַוֵּן בִּשְׁעַת עֲטִיפַת הַצִּיצִית הַקְּדוֹשִׁים וּבִרְכָתָן, שֶׁיִּזְכֶּה לְכָל זֶה עַל יְדֵי הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת:	(תורה ז’ אות ד’)