# טו.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/600/15/

עַל יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה נִפְגָּם הַכָּבוֹד, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים, וְהַדִּינִים מִתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם. וַאֲזַי נוֹפֵל הַכָּבוֹד לְהָעַזֵּי פָנִים, שֶׁהָעַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר נוֹטְלִין כָּל הַכָּבוֹד, וְכָל הַמַּנְהִיגוּת וְהַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה וְהַכָּבוֹד הוּא אֵצֶל הָעַכּוּ”ם וְהָרְשָׁעִים וְהָעַזֵּי פָנִים, וְעַל כֵּן כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִפְעֹל אֵיזֶה תַקִּיפוּת לְצֹרֶךְ קִיּוּם דָּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, צְרִיכִין לְקַבֵּל הַכֹּחַ מֵהֶם. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי מַעֲלִין הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז אֵין שׁוּם שְׂרָרָה וְהִתְמַנּוּת וְכָבוֹד לְהָעַזֵּי פָנִים, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת נְשִׂיאַת פָּנִים שֶׁהִיא בִּטּוּל הַדִּינִים:	(תורה ס”ז אות ב ג’)
