# יט.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/66/19/

עִקַּר הָאֲכִילָה הִיא בִּשְׁבִיל בֵּרוּרִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵר הַמַּאֲכָל וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ אִמְרֵי שֶׁפֶר, שֶׁהֵם הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו, וּמִתְפַּלְּלִין וְלוֹמְדִים וְעוֹבְדִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחוֹת הָאֲכִילָה. וְזֶה צָרִיךְ כָּל אָדָם לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ, וַאֲזַי הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת קְטֹרֶת, וְזוֹכֶה לְשִׂמְחָה, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה עֲטָרָה שֶׁל חֶסֶד וְרַחֲמִים לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: “צְאֶינָה וּרְאֶינָה וְכוּ’ בָּעֲטָרָה וְכוּ’”. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְפַרְנָסָה בְּנָקֵל:	(ח”ב תורה ט”ז)