# ח.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/66/8/

יש בני אדם שישנים את ימיהם. ויש שנפלו לבחינת שנה על ידי תאוות ומעשים רעים; ויש שהם אנשים כשרים ויפים, רק שנפילתם על ידי אכילה. כי לפעמים כשאוכל אדם מאכל שלא נתברר עדין למאכל אדם, על ידי זה נופל מחו לבחינת שנה; כי כשאוכל בקדשה ובטהרה, אזי מאיר פניו, הינו שכלו, על ידי אכילתו; אבל כשאין אכילתו בקדשה - אזי המאכל מביא רע אל הלב, ועל ידי זה אובד את פניו ושכלו, ונופל לבחינת שנה, ואפלו שנדמה להעולם שהוא עובד ה’ ועוסק בתורה ובתפלה, אף על פי כן הוא בבחינת שנה, כי כל עבודתו נשאר למטה, ואין להשם יתברך נחת ממנה. וצריך לעוררו משנתו, ואי אפשר לעוררו כי אם כשמתעורר תחלה קצת מעצמו. והתעוררות השנה, שלא יכלה ימיו בשנה חס ושלום, זוכין על ידי ספורי מעשיות של הצדיקי אמת. אשרי הזוכה לבוא לצדיק כזה שיוכל לעוררו משנתו, שלא יישן את ימיו חס ושלום:	(תורה ס’ אות ו’)