# כא.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/713/21/

כל המצוות והעברות, עקרן על ידי שמוציאין מכח אל הפעל. כי עקר שלמות המצוה, היא רק כשמוציאין אותה מכח אל הפעל, דהינו כשזוכין לעשותה בפעל; וכשמוציא המצוה מכח אל הפעל - היא בחינת בריאת העולם ממש, והרי הוא מקים את כל העולם כלו. וכן להפך בעברה חס ושלום, בתחלה העברה בכח, שחושב לעשותה חס ושלום, ואחר כך, כשמוציאה מכח אל הפעל ועושה אותה חס ושלום - אזי הוא רשע גמור וחשוב כמת, והרי מאבד עצמו, ומאבד עולם מלא חס ושלום; כי כל העולם לא נברא רק על ידי בחינה זאת, שיצא מכח אל הפעל על ידו יתברך, ועל כן בכל עברה חס ושלום פוגמין בכלליות העולמות ובכלליות השמות הקדושים, רחמנא לצלן, רחמנא לשזבן. ואין תקנה כי אם בתשובה; כי על ידי תשובה, על ידי שמתחרטים על העברה ועוזבין אותה, על ידי זה נתתקן כל הנ”ל, וחוזר ומוציא תקון כל העולמות מכח אל הפעל:	(תורה ס”ו אות ב’)