# כו.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/713/26/

הַחִלּוּק שֶׁבֵּין מִיתָה לְחַיִּים הוּא רַק אֵצֶל זֶה הָאָדָם הַנִּמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְאֶצְלוֹ נִכֶּרֶת הַמִּיתָה. אֲבָל הַצַּדִּיק הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁהֻתַּר לוֹ, הוּא אוֹחֵז אֶת תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ - הוּא תָּמִיד חַי, אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה, וְאֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים:	(תורה קמ”ד)
