# כז.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/713/27/

צָרִיךְ הָאָדָם לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ לְמַהֵר לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיַלְדוּתוֹ, קֹדֶם שֶׁהִזְקִין, כִּי אָז שׁוֹמֵעַ עֲדַיִן קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמַּכְרֶזֶת בְּכָל יוֹם וְקוֹרֵאת אֶת הָאָדָם שֶׁיָּשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה הַבָּאִים עַל הָאָדָם בְכָל פַּעַם; אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּזְקַן - קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ (וְעַיֵּן בִּפְנִים):	(תורה ר”ו)
