# ט.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/713/9/

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל יְדֵי עֲנָוָה, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לָשִׂים עַצְמוֹ כְּאַיִן, כְּמִדְבָּר לָדוּשׁ, וְלֹא יַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל הַמַּחֲלוֹקוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ, רַק יַחֲזִיק בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה, וְיִהְיֶה מִן הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים וְכַנַּ”ל; וְאָז נִקְרָא חָכָם בֶּאֱמֶת, וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכָבוֹד אֲמִתִּי וְנִצְחִי, שֶׁהוּא כָּבוֹד אֱלֹקִי כַּנַּ”ל:	(תורה ו’ אות ו’)