# טו.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/827/15/

אף על פי שהבכיה לפני השם יתברך בתחנות ובקשות טובה מאד, אף על פי כן כשאדם אומר תהלים או שאר תחנות ובקשות, או שמשיח בינו לבין קונו, וחושב ומצפה ומסתכל בדעתו בכל פעם שיבכה ויוריד דמעות - גם זה הוא מחשבה זרה, ומבלבלת הכונה. כי העקר שיכון דעתו לומר הדבורים בכל לבו באמת, שיטה אזנו ולבו לשמע מה שמוציא מפיו, ואם יתעורר לבכיה - מה טוב, ואם לאו - אל יבלבל כונתו בשביל זה:	(ח”ב תורה צ”ה)