# טז.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/827/16/

כל הצדיקים והיראים האמתיים, לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות ושיחה בינו לבין קונו, כמבאר לעיל. ובפרט בדורות האלו, בסוף הגלות, שהיצר הרע והסטרא אחרא מתגברין מאד מאד, והדורות חלושים מאד בגוף ונפש, אי אפשר להנצל עתה מהתגברות היצר הרע ומרבוי המניעות ולהתקרב להשם יתברך, כי אם על ידי שיחה בינו לבין קונו, שירגיל עצמו לקבע שעה מיחדת בכל יום לפרש שיחתו לפני השם יתברך בלשון שמדברים בו דיקא, ואת כל אשר עם לבבו ישוח לפני השם יתברך, הן לבקש מחילה וסליחה על העבר, הן להתחנן על העתיד, שיצילהו השם יתברך ממה שצריך להנצל ויזכה להתקרב אליו יתברך. ואפלו אם אינו יכול לדבר ולפרש שיחתו, אף על פי כן, אפלו אם לא ידבר רק דבור אחד - גם זה טוב מאד, ואפלו אם לא יאמר רק: “רבונו של עולם” - גם זה טוב מאד, ואפלו ההכנה בעצמה, מה שמכין עצמו ורוצה לדבר אף על פי שאינו יכול לדבר, אף על פי כן ההכנה והרצון בעצמו יקר מאד בעיני השם יתברך. ואם יהיה חזק בזה, להכריח עצמו בכל פעם לדבר לפני השם יתברך את אשר עם לבבו, בודאי במשך הזמן יעזרהו השם יתברך שיוכל לפרש שיחתו היטב, ויכול לזכות לדבר דבורים חדשים ויקרים שישפיעו לו מן השמים, ויזכה לבוא לכל טוב אמתי ונצחי על ידי הנהגה זאת הכוללת כל העצות לעבודת השם יתברך, כי על כל העצות צריכין תפלה ותחנונים הרבה. אשרי אדם שיתחזק בזה, כי מקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר כי אם על ידי התבודדות ושיחה בינו לבין קונו:	(ח”ב תורה כ”ה, צ”ו, ק’)