# יז.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/837/17/

שבת היא בחינת בן, בחינת: “נח - ניחא דעלאין ותתאין”, שהוא מנחם ומשמח הכל מן העצבות, ואז נתרוממין ונתעלין כל המצוות של ששת ימי החל מן העצבות, ונמשך עליהם שמחה. ועל ידי הלל והודאה להשם יתברך, ועל ידי למוד הלכות - זוכין להמשיך הקדשה והשמחה של שבת לששת ימי החל, שנזכה גם בימי החל לשמחה של שבת, לשמח בו יתברך ולעשות כל המצוות בשמחה גם בימי החל. ועל ידי זה נתגלה אחדות הפשוט מתוך פעלות משתנות, שיודעין שכל הפעלות משתנות נמשכין מאחד הפשוט יתברך שמו; שזאת הבחינה יקרה מאד למעלה בכל העולמות, אפלו אצלו יתברך:	(ח”ב תורה ב’ אות ד’ ה’ ו’)