# כט.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/926/29/

אסור לאדם ליאש את עצמו חס ושלום, ואפלו אם נפל למקום שנפל חס ושלום, ומנח בשאול תחתיות ממש רחמנא לצלן, אף על פי כן אל יתיאש עצמו מהשם יתברך בשום אפן בעולם, כי גם משם יכולין להתקרב אליו יתברך, כי מלא כל הארץ כבודו. והצדיק האמת אינו נקרא בשם ‘צדיק’, כי אם כשיש לו זה הכח, שיוכל להחיות ולהרים את אלו שנפלו מאד מאד, לחזקם ולאמצם, לעוררם ולהקיצם, ולגלות להם כי עדין ה’ אתם ועמם ואצלם וקרוב להם, כי מלא כל הארץ כבודו. וכן להפך, צריך הצדיק להראות לאלו שהם במדרגה גבוהה שעדין אינם יודעים כלל בידיעתו יתברך, בחינת “מה חמית מה פשפשת” וכו’:	(ח”ב תורה ע”ח)