# מב.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/926/42/

ואפלו מי שנפל חס ושלום מאד מאד, ומנח בשאול תחתיות חס ושלום, אף על פי כן יש לו תקוה גדולה על ידי הצדיק הגדול האמתי, כי על ידו יכולין הכל לקבל חיות מהקדשה בכל מקום שהם. על כן באמת אין שום יאוש בעולם כלל (קיין יאוש איז גאר ניט פאר האנדין), ואיך שהוא, אפלו אם נפל למקום שנפל רחמנא לצלן, אף על פי כן מאחר שמחזק את עצמו במה שהוא - עדין יש לו תקוה לשוב ולחזר אליו יתברך. והעקר הוא: “מבטן שאול שועתי”, כי גם צעקה משאול תחתיות אינה נאבדת לעולם, ויצעק ויצעק ויצעק, ולא יתיאש עצמו מן הצעקה לעולם, רק יצעק ויתחנן לפני השם יתברך תמיד, יהיה איך שיהיה, עד ישקיף וירא ה’ משמים:	(ח”ב תורה ע”ח)