# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteytfilot/498/20/

[על־פי תורה כ"ב - בענין ההכנעה טועים העולם הרבה]

לז' אדר הילולא דמשה רבנו ע"ה

רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש תשכן, ואת דכא ושפל רוח, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים. זכני ברחמיך הרבים להפיק דרכי הענוה האמתיית באמת לאמתו כרצונך הטוב, כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי, ואין אתי יודע עד מה שום דרך מדרכי הענוה האמתיית, כי כבר גלית לנו רצונך הקדוש שאין רצונך שיהיה האדם במחין דקטנות, וצריכין להכריח את עצמו בכל הכחות, בכל העבודות, ובפרט בשעת התפלה, לצאת ממחין דקטנות למחין דגדלות. וגם כבר גלית לנו גדל בזוי הגדלות שהוא שנוא בעיניך מאד, כי הגדלות והגבהות הוא תועבת יהוה אשר שנא, כמו שכתוב, תועבת יהוה כל גבה־לב, ונחשב כעובד עבודה־זרה וכאשרה. ועתה למדני והורני איך יזכה בער ונער וחסר דעה כמוני, לידע דרך האמת בזה, איך להתנהג בזה, באפן שאזכה להתפלל בכונת הלב בשמחה, במחין דגדלות, שיגבה לבי בדרכי יהוה, ואף־על־פי־כן לא יהיה בלבי שום צד גאות וגדלות ופניות, רק אזכה לענוה אמתיית כרצונך הטוב, לענוה של משה רבנו עליו השלום, שהיה ענו מאד מכל האדם אשר על־פני האדמה:

רבונו של עולם, אתה יודע כמה בלבולים בלי שעור יש לי בענין זה, ובפרט בשעת התפלה. כי איני יודע שום דרך בענין זה של ההכנעה והענוה, איך להנצל מענוה פסולה הנקראת חנופה, ולבלי לפל בדעתי כלל לעולם, ולהתחזק בכל עז בעזות דקדשה בכל מה שאני צריך להתחזק, הן ביני לבין עצמי לבל אפל בדעתי כלל, רק להתחזק בשמחה בעז וחדוה תמיד, וחדות יהוה יהיה מעזי. והן בענין ההנהגה עם בני העולם, שצריכין להיות עז וחזק כנמר נגד כל המונעים והמבלבלים והמחלישים דעת הרוצים לכנס בדרכי הצדיקים האמתיים, בפרט בעתים הללו בדורות אלו, בעוקבא דמשיחא, אשר נתרבה המחלקת והקטגוריא והסכסוכים בין התלמידי־חכמים והנלוים אליהם, ובין כל העולם, עד אשר נמצאים אפלו צדיקים וכשרים שיכולים להחליש דעת המתחיל לכנס בעבודת יהוה, מכל שכן ההתגרות והמניעות של שאר בני העולם, אשר בענין זה אסור להאדם להיות עניו ונכנע ושפל כנגדם, אדרבא, צריך להיות עז כנמר כנגדם לבל ימנעהו שום מונע, ואל יוכל להחליש דעתו שום אדם שבעולם, ואף־על־פי שהוא יודע בעצמו שפלותו ופחיתותו שהוא גרוע הרבה מהקמים כנגדו וחולקים עליו ומתלוצצים ממנו ומחלישים דעתו, אף־על־פי־כן אסור לו להתבטל כנגדם, אדרבא, צריך להתחזק כנגדם בכל עז, ויאמר, אף־על־פי־כן גם אני רוצה להתקרב להשם יתברך! כי הצדיקים הענוים באמת בבחינת ענוה של משה רבנו עליו השלום, הגדולים במעלה מכל גדולי עולם, הם אוחזים ביד כל השפלים והרחוקים, ומחזקים גם אותי להתקרב להשם יתברך. ועתה אבי שבשמים, למדני והורני וחזקני ואמצני איך לזכות לזה, שאדע תמיד פחיתותי ושפלותי באמת, ואף־על־פי־כן אזכה להתחזק נגד כל המונעים והמחלישים את הדעת, יהיה מי שיהיה, ולא אתבטל נגדם כלל. ואזכה להחיות את עצמי תמיד בכל הנקדות טובות הנמצאים בי עדין, ובכח הצדיקים הגדולים האמתיים האוחזים בידינו תמיד, ומזרזים ומחזקים אותנו להתקרב ולהשתוקק אליך תמיד בכל עת יהיה איך שיהיה, ולבלי להסתכל על שום מונע ומעכב ומבלבל:

ותעזרני ותחזקני ותאמצני תמיד, עד שאזכה לקרב להשם יתברך גם אנשים אחרים, ולחזקם בעבודתך ובתורתך באמת. כאשר הזהרתנו על זה על־ידי צדיקיך האמתיים, שכל אדם מחיב לעסק בזה. אבי שבשמים, יודע מחשבות, יודע כל התעלומות, אתה לבד יודע כמה ישועה ורחמים אני צריך לזכות לכל זה, כי אני רחוק מענוה אמתיית בתכלית הרחוק, כי ענוה גדולה מכלם. ובעצם רחוקי ממך, גם לפרש שיחתי לפניך היטב בענין זה נמנע ממני מאד. אך אף־על־פי־כן, ממך לא יפלא כל דבר, כמו שכתוב, היפלא מיהוה דבר, הן כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה. ואתה יכול לזכות גם אותי לענוה אמתיית. ותורני ותדריכני באמתך, ותלמדני איך להתנהג עם כל באי עולם, באפן שאזכה להיות קטן בעיני מכלם ולידע שפלותי באמת, ואף־על־פי־כן אהיה עז וחזק לבלי להתבטל נגד שום מונע ומבלבל ומחליש דעת. זכני להמשיך עלי קדשת הענוה האמתיית של משה רבנו עליו השלום, שהיה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. ושמרני והצילני מענוה והכנעה שאינה כרצונך. חנני מאתך דעה בינה והשכל, לבל אטעה את עצמי כלל בענין ההכנעה שטועים בזה העולם הרבה. למדני דרך האמת לאמתו, שאזכה לכון בזה ובכל דבר רצונך הטוב באמת. זכני להתפלל ולעבד אותך תמיד באמת במחין דגדלות בכל־עת, במחין גדולים אמתיים דקדשה, שהם עקר תכלית הענוה האמתיית, כי במקום גדלתו שם אתה מוצא ענותנותו. עזרני עזרני, הושיעני הושיעני, הטה יהוה אזנך ענני, כי עני ואביון אני. כי אתה עם עני תושיע ועינים רמות תשפיל. כי יציל אביון משוע ועני ואין עוזר לו. יחוס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע. עזרני כי עליך נשענתי, ענני אבי שבשמים, כי לך לבד הוחלתי, לך לבד אני קורא, לך לבד אני מצפה, לישועתך לבד אני מחכה, לרחמיך הגדולים וחסדיך הגנוזים לבד תלויות עיני וכלות אליהם כל היום. אולי יחוס אולי ירחם, אולי יחוס עם עני ואביון אולי ירחם. כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו, ובשועו אליו שמע. כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך, מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו. שועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע. תן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני. רחמנא דעני לעניי ענינא, רחמנא דעני לתבירי לבא ענינא, רחמנא דעני למכיכי רוחא ענינא. ואני עני ואביון, אלהים חושה לי, עזרי ומפלטי אתה יהוה אל תאחר. אמן ואמן: