# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteytfilot/498/27/

[על־פי תורה ל"ד - ויחד יתרו על כל הטובה]

תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח. תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית. השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. רבונו של עולם, אתה יודע כמה אני רחוק משמחה אמתיית בגוף ונפש, כי קלקלתי הרבה מאד בלי שעור וערך ומספר, עד אשר ספו תמו הצרופי אותיות לכנות בהם עניני וקלקולי ופגמי וחיובי העצום. אבי שבשמים, אל חי וקים, מה אומר מה אדבר מה אצטדק, הן על כל אלה קשה עלי מאד להמשיך השמחה עלי. ואם ברחמיך, גמלת עמי טובות רבות לנצח בלי שעור, וזכיתני להיות מזרע ישראל, ועזרתני ברחמיך לעשות כמה וכמה מצות ולעסק בתורתך הקדושה, אשר על־ידי־זה יש לנו לכל אחד מישראל תקוה לאחרית טוב, וסוף כל סוף תתקננו בודאי, ותטיב עמנו בטובך הנצחי ותטעימנו מנעם זיוך, אשר בזה יש לנו לשמח כל ימינו לעולם, אפלו הפחות שבפחותים. אך עם כל זה, קשה לי לשמח בזה עם גופי, שתהיה השמחה בשלמות בגוף ונפש, מחמת שידעתי בעצמי כל הפגמים והקלקולים שקלקלתי ופגמתי כל־כך. על־כן באתי לפניך בעל הרחמים, אדון השמחה והחדוה, שתעזרני בדרכיך הנפלאים ותושיעני שאף־על־פי־כן אזכה לשמחה שלמה באמת בגוף ונפש, כי אתה כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה. ובגדל רחוקי עתה ממך ובכל מה שעברתי ופגמתי עד הנה, עם כל זה רחמיך רבים יהוה, ואתה רב להושיע. ואתה יכול לסבב בנפלאותיך הנוראות, שאזכה גם אנכי להיות אך שמח תמיד באמת בגוף ונפש. כי אתה יודע אבי שבשמים, כמה אני צריך להתרחק מעצבות ומרה שחורה עד קצה האחרון, כי הם היו בעוכרי, ועל־ידם באתי למה שבאתי. רחם עלי אבי אב הרחמן, טוב ומטיב לכל, חומל דלים, מלא חמלות וחנינות, מלא הצלות וישועות אמתיות ונצחיות, תן לי תקוה ולא אובד. זכני מעתה להיות בשמחה תמיד בגוף ונפש באמת. עזרני והושיעני להסתכל תמיד על הסוף האחרון, באפן שתתן שמחה בלבי, למען אזכה על־ידי־זה להנצל מכל רע, לגרש כל המחשבות רעות וכל ההרהורים רעים, וכל הבלבולים וכל הרעיונים רעים, וכל התאוות ומדות רעות, הכל אגרש ואסלק ואבטל מעלי על־ידי השמחה והחדוה שהם עקר ההתחזקות נגד כל הבלבולים והמניעות והכבדות, עד אשר אזכה להתקרב אליך באמת בשמחה ובטוב לבב מרב כל:

ותעזרני ברחמיך, שאזכה תמיד להסתכל על השרש העליון של כל השמחות והטובות, ששם נתקבצין ומאירין כל השמחות יחד, באפן שאזכה לשמח באמת בכל הטובות והשמחות יחד. ותתרבה השמחה בלבבי עד אין סוף ואין תכלית. ותאיר אור השמחה הקדושה באור גדול ונורא מאד על־ידי רבוי ההארות וההתנוצצות מכל השמחות והטובות יחד, שתאיר כל שמחה ושמחה לחברתה, ויאירו זה לזה ויתנוצצו זה לזה, עד שתאיר ותבהיק ותגדל אור השמחה הקדושה באור גדול ונערב ונפלא מאד מאד עד אין סוף ואין תכלית, באפן שנזכה לשוב אליך על־ידי־זה באמת, באהבה ובשמחה גדולה בגוף ונפש באמת:

כי אתה יודע יהוה אלהינו מלא רחמים, כמה וכמה יש לנו ישראל עם קדשך לשמח תמיד, ובפרט אנכי הדל והאביון, כמה יש לי לשמח על כל הטובה אשר עשית עם עבדך, אשר זכיתני להיות בכלל ישראל עם קדשך, אשר בחרת בנו מכל העמים ורוממתנו מכל הלשונות, וקדשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת, והרבית לנו תורה ומצות לחיותנו כיום הזה, לזכותינו לנצח. כי מרבוי התורה והמצות זוכה כל אחד מישראל, אפלו הקל שבקלים, לחטף בכל יום כמה וכמה נקדות טובות מכמה וכמה מצות קדושות, כמה וכמה מעלות טובות למקום עלינו, אלו לא נתת לנו אלא נקדה אחת ממצוה אחת דינו, על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכפלת למקום עלינו, שהכתרת אותנו בתורה ומצות רבות ונעימות כאלה, רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאותיך ומחשבתיך אלינו, אין ערך אליך, אגידה ואדברה עצמו מספר. מה אשיב ליהוה כל תגמולוהי עלי. עזרני מלא רחמים, שמחת ישראל, שאזכה להרגיש השמחה הזאת בלבי תמיד, אגילה ואשמחה בך, ובצדיקיך האמתיים, ובתורתך הקדושה, באפן שאזכה על־ידי־זה לצאת לחרות מאפלה לאורה, לשוב ממצולות ים שנלכדתי בהם, לצאת מהם בשלום, ולשוב אליך באמת ובלב שלם מעתה ועד עולם. שאזכה להיות מעתה כרצונך הטוב באמת תמיד, ולא אעשה עוד הרע בעיניך, ולא אשוב עוד לכסלה, ואעזב מעתה דרכי הרע ומחשבותי הרעות. ואתחזק בכל עת, בעז וחדוה וששון ושמחה, וחדות יהוה יהיה מעזי, להתגבר על־ידי־זה על כל המחשבות רעות ועל כל התאוות רעות, ולחשב בכל עת רק מחשבות קדושות וטהורות תמיד, בלי שום בלבול הדעת כלל. מלא רחמים, שבעני מטובך ושמחני בישועתך תמיד, כי בשם קדשך הגדול והנורא לבד בטחתי. אגילה ואשמחה בישועתך. יהיו לרצון אמרי־פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגואלי. אמן ואמן: