# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteytfilot/498/31/

[על־פי תורה נ' - המחשבה – ביד האדם להטותה כרצונו]

חושב מחשבות לבל ידח ממך נדח, רחם עלי למען שמך, והיה בעזרי מעתה שאזכה לקדש ולטהר את מחשבתי, שלא אחשב עוד מעתה שום מחשבה חיצונה וזרה כלל, מכל שכן שלא אהרהר חס ושלום שום הרהור רע כלל. כי אתה גלית לנו בתורתך הקדושה, שהמחשבה ביד האדם להטותה כרצונו, ואי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד בשום אפן כלל. וזה כמה שאני חותר לעצר מחשבתי לתפשה ולאחזה שלא תטה מן הדרך הישר לחוץ חס ושלום, ועדין לא עלתה בידי, ולא די שלא זכיתי לזה לקדש את מחשבתי כראוי, אף גם פגמתי במחשבתי הרבה מאד מהפך אל הפך, כי חשבתי מחשבות רעות והרהורים רעים הרבה מאד בכל יום, וכליתי שעות ועתים הרבה וימים ושנים במחשבות ורעיונות זרים הרבה מאד, ובלבלתי ועכרתי את דעתי מאד, אשר על־ידי־זה באו כל הקלקולים והמכשולות שלי, וכל החטאים והעונות והפשעים שלי, שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מעודי ועד היום הזה, אשר בכלם לא נכשלתי כי אם על־ידי פגם המחשבה שלא נזהרתי לתפסה ולשמרה כראוי, אשר רק על־ידי־זה באתי למה שבאתי, ונכשלתי במה שנכשלתי, בשוגג ובמזיד, באנס וברצון. על־כן באתי לפניך מלא רחמים, שתעזרני בעזרתך וישועתך הגדולה שאזכה מעתה לשמר את מחשבתי היטב היטב בכל מיני שמירות מעלות, ואזהר מעתה לבלי להניח את מחשבתי כלל לצאת חוץ לשטה חס ושלום אפלו כחוט השערה, ואפלו בקדשה אזכה לשמרה מבלבולים. ובכל עת וענין שאראה איזה בלבול הדעת אברח ואמלט משם מהרה, מכל שכן שלא תצא מחשבתי חוץ לגבול הקדשה חס ושלום אפלו רגע קלה, ואפלו אם חס ושלום, לפעמים על־ידי איזה הסח־הדעת תפרח ותצא פתאם מחשבתי לחוץ מחמת גדל ההרגל מכבר, תהיה בעזרי תמיד ותזכירני תכף ומיד בלי שהיה וחמוץ המח כלל, שאתפס את מחשבתי מיד להשיבה לדרך הישר, מחוץ לפנים, ולהטותה מיד מרע לטוב, מחל לקדש:

רבונו של עולם, רבונו של עולם, רבונו של עולם, זכר ורחם והושיעה מהרה, כי זה כמה נכסוף נכספתי לכל זה ועדין לא עלתה בידי, אבל באמת אני יודע ומאמין, שעדין הבחירה בידי, ועדין אני יכול לתפס מחשבתי ולהטותה בכל פעם לדרך הישר, אף־על־פי שכבר הרגלתי במחשבתי כמו שהרגלתי, עד שההרגל נעשה כמו טבע אצלי, עד שנדמה לי שאי אפשר להמלט מהם חס ושלום. אבל האמת אינו כן, כי הבחירה חפשיית לעולם, ועדין עדין אני יכול לתפס את מחשבתי בכל עת, ולהזהר לשמרה היטב ממחשבות חוץ, ולהטותה אל הקדשה תמיד. על־כן באתי לשטח כפי אליך שתחזק ותאמץ אותי, ותזכני ברחמיך לקדש ולטהר את מחשבתי מעתה באמת. עזרני בעל הישועות, בזכות וכח הצדיקים הגדולים האמתיים, אשר קדשת מחשבתם נודעת לך לבד, כי אתה לבד יודע המקום שעלו לשם במחשבתם הקדושה והנוראה מאד. בכח עלית מחשבות קדושות כאלו באתי לפניך, כי כחם וזכותם כדאי להגן גם עלי להוציא מחשבתי ודעתי מכל המקומות שנפלו ונתפזרו ונפוצו לשם, ולהעלותי מכל מיני רגילות רעים שהרגלתי בהם, ולטהרני מכל מיני טמאות וזהמות שנאחזו בי חס ושלום, על־ידי פגם המחשבות רעות ומבלבלות שחשבתי בהם הרבה, ולקדשני ולטהרני בכל מיני קדשות, שכלם תלוים בקדשת המחשבה, כי קדשת המחשבה של הצדיקים עולה על הכל, ויש לה כח לירד לתוך כל המקומות שירדתי בהם על־ידי פזור דעתי ומחשבתי חוץ לגבול הקדשה, ולהעלות אותי מרע לטוב, וללמדני בכל עת איך למלט מחשבתי מעתה מלצאת חוץ חס ושלום, ולטהרה ולקדשה בכל מיני קדשות. ועל זה לבד תמכתי יתדותי עדין להתפלל לפניך ולצפות לישועה, שאזכה מעתה להתחיל לחזק עצמי לקדש את מחשבתי, ואתה תסיעני מן השמים להתחיל ולגמר, עד שאזכה לקדשת המחשבה באמת כרצונך הטוב. ותהיה מחשבתי דבוקה בך ובתורתך הקדושה ובצדיקיך האמתיים מעתה ועד עולם, אמן סלה: