# לה

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteytfilot/498/35/

[על־פי תורה ע"ב - חיים נצחיים]

אתה גבור לעולם אדני, מחיה מתים אתה ורב להושיע, מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים. רבונו של עולם, רחמן אמתי, מחיה מתים ברחמים רבים, מחיה מתים ברחמים רבים. אתה יודע שעקר הרחמנות מכל הרחמנות הוא מה שאתה חושב מחשבות בכל עת ורגע לבל ידח ממך נדח לעת התחיה, שאז יהיה עקר יום הדין הגדול והנורא, אשר אפלו כל הצדיקים הגדולים האמתיים חרדים וזוחלים ממנו. ועקר הרחמנות והישועה וההצלחה והתקוה הוא מי שזוכה לקבל ישועה ורחמים להצליח על־ידי־זה לעת ההוא, שהוא עת התחיה, בעת שאתה עתיד להחיות מתים ברחמים רבים. אשרי הזוכה לרחמנות אמתי הזאת, אשרי המחכה בעולם הזה כל ימי חייו וכל שעותיו ורגעיו לזכות לזאת הרחמנות, שהוא עקר התכלית מכל ימות עולם, וחוץ מזה הכל הבל ורעות רוח:

רבונו של עולם, מה אומר ומה אדבר ומה אצטדק, בהאיך אנפין איעול קדמך לבקש ממך עתה על זה, ומהיכן אקח דבורים ומליצות לאפושי רחמי, לעורר רחמיך הרבים עלי, רבונו דעלמא כלא, אדון הרחמים והסליחות, רחמיך רבים יהוה, רחמיך רבים יהוה, אתה יודע האמת לאמתו שאף־על־פי שאני כמו שאני, אשר פגמתי נגדך הרבה, חטאתי עויתי ופשעתי והרע בעיניך עשיתי וקלקלתי הרבה מאד. אבל באמת אף־על־פי־כן עתה גם עתה, אתה חושב מחשבות בכל עת ורגע עלי איך לקרבני אליך באמת, ואיך להחיות אותי עתה ברחוקי העצום. ואתה מחיה אותי ברחמיך הרבים בכל עת ורגע. ואתה ממשיך עלי חיות מחיים נצחיים. כאשר אתה יודע את כל החסדים והרחמים רבים אמתיים ונצחיים, שאתה מרחם עלי בכל עת, וסוף כל סוף, תתקננו כלנו בודאי, ונזכה להיות כרצונך הטוב באמת:

רבונו של עולם, רבונו של עולם, פתח פיך לאלם כמוני, פתח פי ויאירו דברי. אוחילה לאל אחלה פניו, אשאלה ממנו מענה לשון. לאדם מערכי לב, ומיהוה מענה לשון. אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך. אדני שפתי תפתח שאוכל לפרש שיחתי לפניך ואת כל אשר עם לבבי אשיחה וירוח לי. אדברה ויעבר עלי מה, אני על משמרתי אעמד לדבר דברי תחנונים ותפלות ובקשות לפניך מלא רחמים, שומע תפלת כל פה, אולי יעתר לי האלהים ולא אובד עוד מעתה שום אבדה חס ושלום:

לז' אדר הילולא דמשה רבנו ע"ה

אבינו שבשמים, אלהים חיים ומלך עולם, מחיה מתים ברחמים רבים, זכני ברחמיך הרבים לתחית המתים, ועזרני מעתה שאזכה שיהיה נחיה שפלותי האמתי המשרש בי בכל אבר ואבר, שהוא שפלות וענוה אמתיית של משה רבנו עליו השלום, המשרש בכל אחד ואחד מישראל בכל אבר ואבר, שזאת השפלות והענוה הוא עקר החיים האמתיים, חיים הנצחיים של עולם הבא. אבל עתה בעונותי הרבים, השפלות הזאת היא בבחינת מיתה אצלי, ואיני זוכה להרגיש זאת השפלות האמתי, ומחמת זה אני רחוק ממך כמו שאני רחוק. רבונו של עולם, זכני לכל העצות והתחבולות והדרכים האמתיים, באפן שאזכה לעורר ולהקיץ ולהחיות השפלות והענוה האמתיית הזאת המשרש בי. כי אתה יודע כמה אני רחוק משפלות וענוה אמתיית שהוא עקר הכל. ובעונותי הרבים איני יודע כלל מהו שפלות וענוה שהוא עקר החיים האמתיים של כל אבר ואבר, כי כבר גלית לנו שאין זה רצונך להיות חס ושלום נבזה ועצל (שקורין: שלימזלניק) שהיא ענוה פסולה, כי אדרבא הזהרתנו בכמה אזהרות להיות עז כנמר וכו'. אבל באמת לא ידעתי כלל שום דרך לזה כי אם על רחמיך לבד אני בוטח, שאתה תעזרני ותושיעני ותורני ותלמדני דרכי הענוה באמת, ותחיה אותי בחייך הנצחיים תמיד, ותזכני לענוה אמתיית באמת:

ובכן יהי רצון מלפניך מלא רחמים אדון יחיד. שתעזרני ותזכני לראות את עצמי עם הצדיקים האמתיים שבדור הזה, ולשמע מפיהם הקדוש תורה. ואפלו בעת שלא אזכה לשמע מהם תורה, אזכה על־כל־פנים לראותם ולקבל פניהם הקדושים, עד שאזכה על־ידי הראיה לבד שיחזו ויסתכלו בי הצדיקים האמתיים בעיניהם הקדושים והנוראים, שעל־ידי־זה יתנוצץ מחי בהתנוצצות גדול ובהארה נפלאה. ועל־ידי־זה אזכה לקבל גדלה אמתיית כרצונך הטוב, כפי הראוי לי באמת, כפי מחי, ועקר הגדלה יהיה שפלות וענוה אמתיית. ואזכה להיות מהיר במלאכתי במלאכת שמים, להגדיל מחי וחכמתי תמיד לחשב מחשבות קדושות תמיד בתורה ועבודה ויראת שמים באמת ובתמים כרצונך הטוב. ותמלא אותי רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה במלאכת הקדש באמת. ואזכה לקבל הרוח אלהים שהם המחין הקדושים מהצדיק האמתי, מנהיג הכולל, חכם הכולל באמת, שהוא איש אשר רוח בו, שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד, שהוא כלול מכל המחין, ומכל הרוח אלהים, הכלול מארבע רוחות המלבשין בכל אחד ואחד מישראל. ותעזרני שאזכה על־ידי הרוח אלהים הזה, לחדש חדושין דאורייתא אמתיים בתורתך הקדושה כרצונך הטוב. ואזכה לעשות נחת רוח לפניך על־ידי החדושין דאורייתא, שתזכני לחדש בתורתך הקדושה תמיד. ואזכה לידע באמת איך להתנהג בהחדושין שלי, אם לאמרם אם לאו, ומתי לאמרם ובפני מי, בפני כמה אנשים. ויהיה הכל כרצונך הטוב, כפי התנוצצות המחין באמת, שתזכני על־ידי הסתכלות המנהיג האמתי:

ותזכני ברחמיך הרבים, שיתנהג העולם תמיד על־ידי המנהיג האמת, הראוי להיות מנהיג לכל ישראל, שיהיה קדוש בקדשת הברית, בתכלית הקדשה והפרישות, בבחינת קדשת ופרישות משה רבנו עליו השלום, עד שיהיה נמשך עלינו ועל כל ישראל, על כל אחד ואחד מהמתקרבים אליו, קדשתו ופרישותו העצומה, שנזכה גם אנחנו לקדשת הברית באמת, ולפרש מתאוה הזאת בקדשה ובטהרה גדולה, כרצונך הטוב באמת:

רבונו של עולם, רבונו דעלמא כלא, מלא רחמים, מרחם על הבריות, זכר רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה. עשה כרחמיך, עשה כחסדיך, עשה כנפלאותיך, עשה למען שמך אשר נקרא עלינו, והצילנו מעתה מתאות המשגל, הצילנו נא מזהמא הזאת, מטנוף הזה, ממרירות מאוס השגעון של תאוה הזאת. שמרנו נא מהרהורים רעים, מהסתכלות רעים, ממחשבות רעות. רחם עלינו ברחמיך העצומים, בחסדיך הנוראים. כי גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אך השאור שבעסה מעכב אותנו שהם תאוות עולם הזה והבליו. ועקר היא התאוה הזאת, אשר על־ידה אבדנו מה שאבדנו, כמו שכתוב בזהר הקדוש, שזאת התאוה היא עקרא דיצרא בישא והיא עקרא דמסאבותא. רחם עלינו ברחמיך הרבים, ועשה למען הצדיקים האמתיים שומרי הברית באמת בתכלית הקדשה והפרישות, וחדש עלינו חסדים חדשים אשר לא היו מעולם, וטהר לבנו מכל מיני הרהורים ותאוות רעות, ובפרט מתאוה רעה הזאת, כי מה בצע בדמי ברדתי אל שחת, היודך עפר היגיד אמתך. מלא רחמים, קדוש ונורא, עושה גדולות עד אין חקר, נסים ונפלאות עד אין מספר. עשה עמנו פלא לחיים, והחזירנו בתשובה שלמה לפניך, וזכנו להתקרב לצדיקים אמתיים הקדושים בקדשת הברית בתכלית הקדשה, באפן שנזכה על־ידם שימשך עלינו תמיד קדשת ופרישות משה רבנו עליו השלום, שהמשיך על כל ישראל בשעת קבלת התורה. ועל־ידי־זה נזכה לקבל את התורה בכל פעם מחדש, שנזכה לקבל עלינו מעתה באמת לאמתו לשמר ולעשות ולקים את כל דברי תורתך באהבה. ונזכה להגות בתורתך הקדושה יומם ולילה, ותאיר עינינו בתורתך, עד שנזכה לחדש חדושין אמתיים בתורתך הקדושה בכל יום ויום, ובפרט בשבתות וימים טובים, באפן שיהיו לי תקון גדול לנפשי ורוחי ונשמתי. ואזכה על־ידי חדושי ובאורי התורה שימשך עלי יראה גדולה ובושה נוראה מפניך, ותהיה יראתך על פני זו הבושה, לבלתי אחטא עוד מעתה ועד עולם:

רבונו של עולם, זכני לבושה דקדשה, שאזכה להתירא ולהתביש מפניך תמיד לבלי לעשות שום דבר שהוא כנגד רצונך, ואפלו כשארצה לעשות איזה מצוה, אזכה להתביש ממך הרבה, מפני המצוה הקדושה והנוראה בעצמה. כי במה יזכה נער כמוני לעשות מצוה לגדל הדרת יקרת נוראות קדשת כל מצוה ומצוה, אשר נוראות קדשת כל מצוה ומצוה שגבה וגדלה מאד מאד, ומי יעצר כח להתפאר שראוי לעשות מצוה לפניך תתברך, ובפרט לפי גדל רחוקנו ממך על־ידי עונותינו ופשעינו הרבים, כאשר יודע כל אחד בנפשו, בודאי ראוי שתפל יראה ובושה גדולה על פנינו כשאנו רוצים לעשות איזה מצוה, כי מי אנכי שאזכה לחטף התפלין הקדושים והנוראים שהם כתרי דמלכא ולהניחם על ראשי וזרועי הפגומים מאד, ולהתעטף בעטופא דמצוה בלבושין דמלכא, בקדשת הציצית הקדושים והנוראים, וכן בשארי המצות, כי המצות בעצמן קדושים ונוראים מאד מאד כל מצוה ומצוה. ולפני מי אני עושה המצוה, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש־ברוך־הוא, איום ונורא ואדיר וכו', אשר לגדלתו אין חקר. ואם הייתי זוכה לדעת אמתי כל שהוא, בודאי היה נופל על פני בושה גדולה, אפלו לעשות מצוה, ואפלו להושיט המאכל לפי, היה ראוי שיהיה לי בושה גדולה, כי מאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה. מכל־שכן וכל־שכן שראוי שיהיה לי בושה ויראה גדולה לבלי לעשות שום עברה וחטא ופגם חס ושלום, כי עברה אינה שיכה לאיש ישראלי כלל, כי נפשות כל ישראל בשרשם רחוקים מעברות לגמרי, ואין עברה שיכה לנפש ישראל כלל. רבונו של עולם, מלא רחמים, זכני להתקרב לצדיקים אמתיים ולשמע מפיהם הקדוש חדושי ובאורי התורה, באפן שעל־ידי־זה יהיה נמשך עלי יראה ובושה גדולה מפניך. ותהיה יראתך על פני לבלתי אחטא עוד כלל מעתה ועד עולם. ויהיה נמשך עלי תמיד היראה והבושה דקדשה שזכו כלל ישראל במעמד הקדוש בהר סיני בשעת קבלת התורה, כמו שכתוב, ולבעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו:

רבונו של עולם, מלא רחמים, הרוצה בתשובה, הצופה לרשע וחפץ בהצדקו. זכני ברחמיך שאזכה לראות בשתי וכלמתי באמת, עד שאזכה על־ידי הבושה לשוב מעתה בתשובה שלמה לפניך באמת. השבני ואשובה כי אתה (יהוה) אלהי. השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. וזכני על־ידי התשובה לחיים אמתיים חיים נצחיים, כמו שכתוב, החפץ אחפץ מות רשע נאם יהוה אלהים, הלוא בשובו מדרכיו וחיה. ונאמר, כי לא אחפץ במות המת נאם יהוה אלהים, והשיבו וחיו. זכנו ברחמיך הרבים, בזכות הצדיקים האמתיים שנזכה לחיים נצחיים, שיהיה נחיה אצלנו השפלות של משה רבנו עליו השלום, המלבש אצל כל אחד ואחד מישראל בכל אבר ואבר. כי בעונותינו הרבים, עתה השפלות והענוה הזאת נעלם ונסתר אצלנו בבחינת מיתה, ועל כן אין אנו זוכים לענוה אמתיית להרגיש שפלותנו באמת לאמתו כראוי. זכנו ברחמיך הרבים, לחיים אמתיים, חיים נצחיים, שיהיה נמשך עלינו גם עתה בחינת תחית המתים, שיהיה נחיה ויקום בתחיה, הענוה והשפלות של משה רבנו, המלבש אצל כל אחד ואחד בכל אבר ואבר:

אדון יחיד העניו באמת, זכנו לענוה אמתיית כרצונך הטוב, שנזכה לענוה בתכלית השלמות, שענוה כזאת היא בחינת חיי עולם הבא, בחינת תחית המתים, בחינת חיים אמתיים ונצחיים של כל אבר ואבר, בחינת בטול באמת אל האין סוף ברוך־הוא, עד שנזכה לטעם גם בעולם הזה בחינת חיי עולם הבא בחינת ענג שבת באמת, לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה:

רבונו של עולם, לעצם גשמיותי ורב עונותי ופשעי העצומים, אין מלה בלשוני לסדר תפלה לפניך על־זה לזכות לענוה אמתיית, כי ענוה גדולה מכלם. ובעונותי הרבים איני יודע שום דרך מדרכי הענוה האמתיית. כי כבר גלית לנו שאין רצונך בענוה פסולה, ואין רצונך שיהיה האדם נבזה וחלש בדעתו, בדרכי עבודתו. מכל שכן שאסור להיות בעצבות ומרה שחורה חס ושלום. רק אדרבא כל אחד צריך להחיות את עצמו ולשמח את עצמו, ולחזק את עצמו בכל פעם בכל מיני התחזקות לבלי לפל בדעתו כלל, כדי שלא ליאש את עצמו חס ושלום. ועל פי רב צריכין להתחזק את עצמו כנגד כל העולם כלו, לבל יוכל למנע אותו שום מונע ומעכב. ועתה איך יזכה נבער מדעת כמוני, להפיק דרכי הענוה באמת, כי שניהם היו בעוכרי, הן מדת הגאוה וגסות הרוח, הן ענוה פסולה, כי שניהם מזיקים הרבה, ואיך זוכין להנצל משני דרכים הרעים הפגומים האלה, ולזכות לענוה אמתיית, לענוה של משה רבנו ושל כל הצדיקים הגדולים האמתיים, שענוה הזאת היא חיים נצחיים של עולם־הבא, בחינת תחית המתים:

רבונו של עולם, מלכנו ואלהינו, האל הגדול הגבור והנורא, אשר לגדלתך אין חקר, ובכל מקום שאנו מוצאין גדלתך אנו מוצאין ענותנותך. למדנו והורנו איך לסדר תפלות ובקשות על זה, באפן שנזכה לרצות ולפיס אותך, שתזכנו כלנו לענוה אמתיית כרצונך הטוב באמת לאמתו:

רבונו של עולם, צופה ומביט עד סוף כל הדורות, מגיד מראשית אחרית, אתה יודע גדל הרחמנות שיהיה עלי ליום הדין הגדול והנורא, בעת שאתה עתיד להחיות מתים, שאז יהיה נפקד האדם על כל מעשיו שעשה בזה העולם, דבר גדול ודבר קטן, הכל יהיה נזכר לו אז, כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע, ואפלו אם אזכה מעתה לתשובה שלמה באמת, גם כן אני צריך רחמים רבים וישועות גדולות ליום הדין, לפי עצם רבוי פגמי ופשעי שפשעתי נגדך עד הנה, אבל עדין אני רחוק מתשובה שלמה. ועתה מה אעשה אבי שבשמים, הושיעני נא אבי מלכי וקדושי, יוצרי ובוראי ועושי, ותקנני בעצה טובה מלפניך, באשר אני שם עתה, באפן שאזכה מעתה להתעורר באמת בכח וגבורה וזריזות גדול לשוב אליך באמת, עד שאזכה לקום בתחית המתים לחיי עולם. כי אתה יודע, אשר כל כונתך בבריאתנו היה, רק כדי שנזכה לתכלית הזה, לחיים נצחיים של עולם הבא:

על־כן חמל עלי ועל כל ישראל בחמלתך הגדולה, ועשה מה שתעשה בחסדיך הרבים, באפן שנזכה לבוא לכל מה שבקשנו מלפניך, שנזכה להתקרב לצדיקים אמתיים, ולראות עצמנו עמהם פנים אל פנים, ולהכלל בקדשתם הנוראה. ויהיה נמשך עלינו קדשתם ופרישתם, עד שנזכה להיות קדושים וטהורים בקדשת הברית כמותם. ונזכה לקבל מהם התנוצצות המחין בקדשה גדולה, ויהיה מוחנו ושכלנו הולך וגדול בתורתך ובעבודתך ובהשגת אלהותך באמת, ונזכה לקבל מהם חדושי ובאורי התורה. ותעזרנו ותושיענו שנזכה גם אנחנו לחדש חדושים ובאורים אמתיים בתורתך הקדושה, ועל־ידי־זה נזכה לבושה ויראה גדולה מפניך, ולשוב בתשובה שלמה לפניך באמת, עד שיהיה נחיה אצלנו השפלות והענוה של משה רבנו המלבש בכל אחד ואחד בכל אבר ואבר. ונזכה גם בעולם הזה לטעם טעם שבת־קדש, שהוא בחינת חיי עולם הבא, חיים אמתיים חיים נצחיים, כמו שכתוב, טועמיה חיים זכו, אשר חיים כאלה אי־אפשר לקבל בשום גוף ובשום ישות, כי אם כשזוכין לבוא לתכלית הענוה באמת להיות כאין וכאפס. רבונו של עולם, אל חי וקים, החיינו וקימינו, ומלא משאלותינו לטובה ברחמים, וזכנו לחיות מעתה חיים אמתיים חיים טובים וארכים, שהם בחינת חיים נצחיים של עולם הבא, כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך, תחי נפשי ותהללך, ומשפטיך יעזרני. תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח. יהיו לרצון אמרי־פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגואלי, אמן נצח סלה ועד: