# לט

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteytfilot/498/39/

[על־פי תורה ע"ח - ואתחנן מענין פראסטיק]

ואתחנן אל יהוה בעת ההיא לאמר, אדני אלהים אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה, אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותך. אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן, ההר הטוב הזה והלבנון. רבונו של עולם, מלא רחמים, חונן את מי שאינו ראוי לחון, מרחם את מי שאינו ראוי לרחם, עושה חסד חנם בכל דור ודור. וכבר עשית חסדים רבים בכלליות ובפרטיות בכל דור ודור, עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך, וגם עמי השפל והנבזה גמלת חסדים וטובות רבות בלי שיעור וערך ומספר. ואלו פי מלא שירה כים ולשוני רנה כהמון גליו וכו', לא אספיק כל ימי להודות לך ולשבחך ולפארך ולברך ולקדש את שמך, להודות ולהלל ולספר אחת מני אלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות נסים ונפלאות וחסדים רבים ועצומים חסדי חנם אשר עשית עמי מעודי עד היום הזה, מה אומר ומה אדבר, במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום. ומאיזה אוצר מתנת חנם אשר גמלת עמי אתחיל לדבר תחלה, כי כל חסד וחסד אשר עשית עמי החוטא והפגום, הוא אוצר מלא מתנות חנם אשר בחסדיך הרבים חזקתני בתשוקת אמונתך, וזכיתני להיות בכלל ישראל עבדיך אשר בהם בחרת, ועזרתני בכל עת לחטוף מזה העולם העובר כמה וכמה נקדות טובות, אשר זכיתני ברחמיך בכל יום ובכל עת לעסק מעט בתורה ותפלה, ולקים כמה מצות, ולפרוש ולבדל מכמה עברות. והיית בעזרי לבלי לילך בעצת רשעים, ולבלי לעמוד בדרך חטאים, ולבלי לישב במושב לצים. והכנסת בי בכל עת להשתוקק ולכסוף ולהתגעגע אליך, ולהתחבר ליראיך ותמימיך, מה רב טובך אשר עשית עמי בתוך כלליות ישראל עמך, אשר נתת לנו מתנות טובות כאלה, מתנות יקרות כאלה, שהיו גנוזים בבית גנזיך מעולם, עד שבא מושיע ורב, נאמן ביתך, משה רבנו עליו השלום, והביא לנו חמדה גנוזה שעשועים יום יום, אשר אין ערך אליה, וכל חפצים לא ישוו בה, רבות עשית אתה יהוה אלהי עם כלליות ישראל, ועם כל אחד ואחד בפרטיות בכל יום ויום, נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר. ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד, נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך, ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, ערב ובקר וצהרים, הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך. ועתה אשר באתי לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו מלא חסדי חנם תמיד. חנני מאוצר מתנת חנם, וזכני לעלות לארץ־ישראל חיש קל מהרה בשנה הזאת, אולי אזכה לקבל שם קדשה וטהרה מעשר קדשות הכלולות שם, באפן שאזכה מעתה לשוב אליך באמת, ולקדש ולטהר עצמי מעתה ועד עולם, ולזכות ליראת שמים באמת:

רבונו של עולם, אין לי פה לדבר ולא מצח להרים ראש, רק באתי כעני בפתח, החיב והחוטא והפושע, שואל ומבקש בדעת מבלבל ובלשון עלגים, מתנת חנם לבד, בכח וזכות הצדיקים הגדולים שזכו לארץ־ישראל אחרי מניעות רבות, וזכו לחתור ולהמשיך האוצר מתנת חנם על כל באי עולם, בזכותם וכחם לבד תמכתי יתדותי, לבוא לפניך עתה גם עתה, לשאול ולבקש ממך מתנת חנם, שתחנני מהאוצר מתנת חנם, הפתוח ועומד לפני הצדיקים הקדושים, משם תחנני ברחמיך הרבים ובחסדיך הגדולים, ותעשה את אשר בחקיך אלך ואת מצותיך אשמור מעתה ועד עולם, ותזכני ותורני ותלמדני הדרך והנתיב והעצה, באפן שאזכה חיש קל מהרה לעבר ולדלג על כל המניעות והעכובים והסכסוכים והבלבולים המונעים אותי מלבא לארץ־ישראל, הן מניעות מחמת ממון, הן שאר כל מיני מניעות שבעולם, ובפרט כל מיני מניעות המח, הכל כאשר לכל אזכה לשבר ולבטל מהרה מהרה, באפן שאזכה מהרה בסמוך לילך ולבא לארץ־ישראל, ואזכה לבוא לשם בשלום, ולהמשיך שם עלי קדשה וטהרה ויראה שלמה מכל העשר קדשות הכלולים בארץ־ישראל, שהם בחינות עשרה מאמרות שבהם בראת עולמך, אשר בהם כלולים ונעלמים העשרת הדברות שהם כלליות התורה הקדושה, אשר כל העשרה מאמרות עשר קדשות האלה, כלולים מכל היראות הקדושות. רבונו של עולם, אדיר איום ונורא, זכני לכל הקדשות והיראות האלה, באפן שאזכה לשוב אליך בתשובה שלמה באמת, ולעבדך באמת ביראה ובאהבה ללמד וללמד לשמור ולעשות ולקים את כל דברי תורתך באהבה:

רבונו של עולם, מה אדבר ואתה ידעת אותי, אך כבר הודעתנו שצריכין להתפלל בפה מלא, ואתה שומע תפלת כל פה, ועל זה תמכתי יתדותי לבוא גם עתה בתפלה ותחנונים לפניך בעל הרחמים, בעל החסד, בעל החמלה והחנינה, ואני מקוה ממקום שאני שם, לעלות מהרה לארץ־ישראל, אולי אזכה שם מה שאזכה, באפן שאמצא דרך ונתיב וכח ועצה אמתיית שאזכה לקימה, באפן שאזכה להתקרב אליך באמת באהבה וביראה, ולשוב אליך באמת מעתה ועד עולם. אבי שבשמים, חושב מחשבות לבל ידח ממך נדח, אל תבישני משברי, ואל תחפירני מתקותי, ואל תאטום אזנך מזעקתי, לא תאמץ את לבבך מאחיך האביון, ואל תסתיר פניך מתשוקתי וכסופי, אשר זה כמה אני נכסף ומשתוקק לשוב אליך באמת. יהמו ויכמרו מעיך עלי, ותקרבני מעתה אליך ולעבודתך באמת, ואל תעשה עמי כחטאי, ואל תגמלני כמפעלי, כי אתה ידעת את יצרי, ואתה יודע מקומי מתחלה ועד סוף, ובידך הכל, ובידך להסיר רוע לבבי וקשיות ערפי, ותקף תאותי, ועזות גופי, כמו שכתוב: ואשר הרעותי, כי בידך הכל, ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל. ועליך לבד השלכתי את יהבי, עליך לבד אני נשען ונתלה ונסמך, כי אתה גבור ורב להושיע, הן כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה, ומי יאמר לך מה תעשה. השיבנו ואשובה כי אתה (יהוה) אלהי, רפאני יהוה וארפא, רפואת הנפש ורפואת הגוף, הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה. חנני מאוצר מתנת חנם בכח וזכות הצדיקים הגדולים הענוים באמת, ההולכים בתמימות באמת, ועושים עצמם כאנשים פשוטים לגמרי באמת, אשר אתה לבד יודע גדל קדשתם ומעלתם ועצם כחם, עד אשר יש להם כח להרים ולהגביה גם אותי ממקום שאני שם לקרבני אליך, ולהביאני מהרה לארץ־ישראל, ולזכות אותי ולתקן כל מה שקלקלתי, ולא אצא מן העולם הזה עד שאתקן בכחם את כל אשר שחתתי, לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי, השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני, עזרני עזרני, הושיעני הושיעני, כי אליך לבד שטחתי כפי. פרשתי ידי כל היום, נפשי כארץ עיפה לך סלה. מקצה הארץ אליך אקרא בעטף לבי בצור ירום ממני תנחני. נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות יהוה לבי ובשרי ירננו אל אל־חי. אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקדש חזיתיך לראות עזך וכבודך:

ובכן יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, רב חסד ומרבה להטיב, שתרחם עלי ברחמיך הרבים, ותורני ותלמדני ותדריכני בדרכי התמימות והפשיטות באמת, שאזכה להיות תמים עם יהוה אלהי, ולעשות רצונך בתמימות ובפשיטות באמונה שלמה וישרה בלי שום חכמות של הבל כלל, כי אתה יודע שאין לנו שום דרך להתקרב אליך כי אם על־ידי פשיטות ותמימות גמור באמת ואמונה שלמה. ואני מאמין ומבין מרחוק שאפלו בעמק נפילתנו עתה בתקף הגלות המר הזה בגוף ונפש, יש דרכים של תמימות ופשיטות ואמונה, שכל אדם באשר הוא שם יכול להחיות את עצמו על־ידי־זה, ולמצא לו דרך ישר ועצות נכונות על־ידי דרכי התמימות והפשיטות איך למצא אותך בכל מקום, אפלו מי שנפל למקום שנפל, כלם יכולים לעלות מנפילתם וירידתם, ולהתקרב ולהתדבק אליך, ולרצות ולפיס אותך בתמימות ופשיטות בתפלה ותחנונים באמת ובאמונה שלמה, כי באלה חפצת, כמו שכתוב: עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי, הולך בדרך תמים הוא ישרתני, ונאמר: אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת יהוה:

רבונו של עולם, עושה חסד חנם בכל דור, אתה ברחמיך וחסדיך חנם, בראת וקימת עולמך כ"ו (עשרים וששה) דורות קודם מתן תורה, שאז היה העולם מתקים בלא תורה, כי אם בחסד חנם לבד. רחם עלינו גם עתה ברחמיך הרבים, ופתח לנו אוצרך הטוב, אוצר מתנת חנם, ועשה עמנו צדקה וחסד חנם בכל עת, ואפלו בעת שאנו מתבטלים מדברי תורה, רחם עלינו בזכות הצדיקים הגדולים האמתיים, ותשפיע עלינו כל טוב, ותקים אותנו בחסד חנם, כמו שקימת עולמך בחסד חנם, כ"ו דורות קודם מתן תורה, רבונו של עולם, רחם עלינו למען שמך ועזרנו וזכנו שנזכה להגות בדברי תורתך יומם ולילה, ואזכה להרבות בלמוד התורה בהתמדה גדולה בקדשה ובטהרה לשמך הגדול באמת:

ותפתח את לבי בתלמוד תורתך, שאזכה להבין ולהשכיל העמקות והנעימות והמתיקות שבתורתך הקדושה והטהורה והתמימה. ותורני ותלמדני בכל עת שאזכה לידע תמיד באמת איך להתנהג בענין בטולה של תורה זהו קיומה, שאזכה ללמד יום ולילה בהתמדה גדולה, ולידע ולכון הזמן המוכרח להתבטל, שיהיה הכל יפה בעתו במועדו ובזמנו, כי גלוי וידוע לפניך אדון כל, נותן התורה, כי בשר ודם אנחנו ומחומר קורצנו, ובהכרח להתבטל קצת לפעמים מלמוד התורה, כי צריכין זמן לאכול ולשתות ולישון בשביל קיום הגוף, ולעסק בצרכי פרנסה ושאר הכרחיות הגוף, או להתבטל לפעמים לפקח את הדעת שלא יתבלבל מרבוי הלמוד יותר מהמדה. ובאמת לפי עצם קדשת מתיקות ונעימת תורתך הקדושה, בודאי היה ראוי לנו לבלי להתבטל לעולם מדברי תורה אפלו שעה קלה, כי היא חיינו וארך ימינו, ואיך אפשר לפרוש מחיים אמתיים אפלו רגע אחת. אך כבר גלית לנו שזה אי־אפשר בשום אפן בעולם לבלי להתבטל כלל, כי בהכרח צריכין להתבטל לפעמים בשביל צרכי הגוף המכרחים. על־כן רחם עלינו ברחמיך הרבים, וזכנו להתקרב לצדיקים אמתיים המקימים את כל העולם בתורתם וקדשתם ובדרכי פשיטותם הנפלאים, שנזכה בכחם וזכותם להמשיך עלינו קדשה וחיות וכל טוב בכל עת, מהאוצר מתנת חנם הפתוח ועומד לפניהם. אשר על־ידי־זה הם מחיין את עצמם בעת שבטלים מן התורה, ובזה הם מחיין את כל האנשים הפשוטים שבעולם (שקורין: פראסטאקיס), הן בעלי תורה בעת שבטלים מן התורה, והן אנשי ההמון ועמי הארץ, ואפלו המנחים בשאול תחתיות ומתחתיו רחמנא לצלן, ואפלו אומין דעלמא, כלם הם מחיין על־ידי דרכיהם הנפלאים, שעושים עצמם לפעמים כאנשים פשוטים לגמרי, וממשיכים חיות ושפע טוב מקיום העולם קודם מתן תורה שהיה מתקים העולם בחסד חנם על־ידי התורה הנעלמת, שהוא הדרך לכבוש ארץ־ישראל:

אנא יהוה, מלא רחמים, זכנו ועזרנו להתקרב ולהכלל תמיד בצדיקים הנוראים האלו שיש להם כח להחיות כל בני העולם אפלו בעת רחוקם מהתורה, כל אחד ואחד כפי רחוקו. כי אתה יודע מלא רחמים, כי עתה אין לנו שום כח וחיות וקיום כי אם בכח וזכות הצדיקים הקדושים הנוראים האלו, ועזרנו וזכנו להתקרב אליהם, ולקים דבריהם ולילך בדרכיהם באמת, להתנהג בדרכי התמימות והפשיטות באמת ובאמונה שלמה, בלי שום חכמות של העולם כלל. ואזכה להחיות את עצמי ולשמח את נפשי תמיד על־ידי האמונה לבד, שהיא יסוד ועקר הכל. ואזכה לידע ולהאמין תמיד, כי אתה בראת עולמך בעשרה מאמרות, ובהם נעלמין עשרת הדברות, שהם כלל תורתנו הקדושה, ובכל הדברים והחפצים שבעולם, ובכל המלאכות והעסקים והמשא־ומתן, בכל המחשבות ודבורים ועשיות שבעולם, בכלם יש בהם העשרה מאמרות שבהם נבראו כלם, אשר באלו העשרה מאמרות נעלמין העשרת הדברות שהם כלל התורה. ועל־ידי־זה אזכה לקשר ולדבק את עצמי אל השם יתברך והתורה תמיד בכל עת ורגע, בדרך תמימות ופשיטות באמת, אפלו בעת שאני מוכרח להתבטל מן התורה. ותחזק ותאמץ את לבבי לבלי לפול משום דבר שבעולם, ולא יוכל הבעל דבר והסטרא אחרא להחליש את דעתי בשום אפן בעולם. ואדע ואאמין באמונה שלמה וחזקה תמיד, שאין שום יאוש בעולם כלל, איך שהוא, איך שהוא, כי רחמיך לא כלים לעולם. ואתה מנסה את כל אדם בכל עת, ואתה מגלגל ומסבב עם כל אדם גלגולים וסבות נפלאות, ואתה חפץ שהאדם יחזק ידו בהשם יתברך בכל עת, אף אם הוא כמו שהוא, כי לית רעותא טבא דאתאביד, ויקר וחביב בעיניך מאד מאד, כל תנועה ותנועה שהאדם מנשא עצמו להתקרב אליך ממקום שהוא שם, ומחזק את עצמו ברחמיך וחסדיך לקוות ולצפות בכל עת להתקרב אליך בכל פעם מחדש. כאשר גלית לנו התנוצצות נפלא מעצם פלאי חסדיך ורחמיך הרבים והעצומים מאד, על־ידי צדיקיך הקדושים האמתיים, שאחזו בנו וחזקו ידינו בכל עת, וקראו בקול גדול והשמיעו אותנו 'שאין שום יאוש בעולם כלל':

רבונו של עולם, מלא רחמים, אתה יודע מעמד ומצב של ישראל כעת בסוף הגלות המר הזה, אשר קרוב לבוא עת קצנו, ואתה מצפה בכל יום ובכל עת ורגע שיבוא גואל צדקנו, ונפשות עמך בית־ישראל מתגעגעים ומשתוקקים ונכספים אליך ולעבודתך בכלות הנפש, אשר לא היתה כזאת מעולם. אבל הבעל דבר הניח עצמו לארכו ולרחבו, ובלבל את העולם מאד מאד, והכניס מחלקת גדול בעולם, ונעשה קטגוריא גדולה בין התלמידי חכמים, ורבים מבני פריצי עמך מתנשאים להעמיד חזון ונכשלו. ואפלו בין התלמידי חכמים האמתיים נעשה מחלקת ובלבול גדול, עד אשר אין אחד יודע היכן האמת. רחם עלינו למען שמך, וזכנו שלא יהיה לנו שום חלק במחלקת על הצדיקים והכשרים האמתיים, ותאיר עלינו בחסדיך חנם ותגלה לנו האמת לאמתו, שנזכה לידע מהצדיקים והכשרים האמתיים שבדור הזה, ולהתקרב אליהם ולהכלל בהם, ולילך בדרכיהם באמת ובפשיטות ובאמונה שלמה, בתמימות גמור בלי שום חכמות של הבל הנהוגים בעולם עתה. ואזכה לבוא לתוך שמחה גדולה בכל עת, על־ידי הפשיטות והתמימות והאמונה שלמה בך ובתורתך הקדושה ובצדיקיך ויראיך האמתיים הטובים והתמימים הישרים בלבותם, ההולכים בדרכיך באמת. ותרחם עלי ותחזק את לבבי לכסוף ולהשתוקק ולהתגעגע באמת לארץ־ישראל ולהרבות בתפלה ותחנונים על־זה בכל יום, עד שאזכה שתפתח לי האוצר מתנת חנם, ותחנני בחסד חנם ותושיעני מהרה לבוא לשם בשלום בלי פגע, ולהמשיך עלי כל העשר קדשות שבארץ־ישראל:

אבי שבשמים, עזרני והושיעני בדרכי נפלאותיך הנוראות, בדרכי עצותיך הידועות לך, על פי דרכי הפשיטות והתמימות של הצדיקים הגדולים האמתיים, באפן שאזכה לעבור ולדלג על כל מיני קטנות דקטנות שכבר נפלתי ועברתי בהם די והותר, האומר לעולמו די יאמר לצרותי די, ותורני ותלמדני בכל עת עצות נפלאות אמתיות, באפן שאזכה לשמח את עצמי תמיד, ואפלו במלי דשטותא במלי דבדיחותא, וחדות יהוה יהיה מעזי תמיד, עד אשר ברחמיך הרבים וחסדיך חנם, תשא אותי על כנפי נשרים ותביאני מהרה חושה לארץ־ישראל לארץ־הקדושה, אולי אזכה שם להתקרב אליך ולהתחיל מחדש באמת לעבדך ביראה ואהבה בתמימות ובפשיטות באמת ובאמונה שלמה כרצונך הטוב:

אדון יחיד, מלא רחמים, מלכי ואלהי אליך אתפלל. שמע תפלתי, וקבל קול פגיעתי, והרצה לי בתחנתי אם מצאתי חן בעיניך המלך וכשר הדבר לפניך, הכל בזכות וכח הצדיקים האמתיים, עשה למענם ומלא את שאלתי ועשה את בקשתי, והיה עמי ועזרני מעתה, שאזכה מעתה לסור מרע לגמרי באמת ולעשות הטוב בעיניך תמיד. ושמח את נפשי בכל עת, ואזכה להתחזק בעז וחדוה תמיד, ולשמח את עצמי בכל מיני שמחה שבעולם ואפלו במלי דשטותא, באפן שאזכה להיות בשמחה תמיד, ואזכה לאמונה שלמה וישרה, ולילך בתמימות ופשיטות באמת כרצונך הטוב, עד שאזכה לעוף מהרה לארץ־ישראל, ולבוא לשם בשלום, ולזכות שם לכל טוב אמתי ונצחי. ולא יהיה שום מניעה מגשמיות גופי על כל זה, רק אזכה שהצדיקים אמתיים יעשו עם נפשי ורוחי ונשמתי ועם כל גופי כמו שהם רוצים, לא כמו שתאוות גופי המגשם רוצים חס ושלום, רק אזכה לבטל רצוני מפני רצונך ורצון הצדיקים הקדושים האמתיים זכותם יגן עלינו:

רבונו של עולם, רבונו דעלמא כלא, רחם עלי ומלא משאלותי לטובה ברחמים שתחנני מאוצר מתנת חנם, ותקרבני אליך ממקום שאני שם עתה ברחמים גמורים ובחמלה גדולה, ותביאני מהרה לארץ־ישראל בחסד חנם לבד. כי בשביל מי בראת האוצר מתנת חנם, הלא הצדיקים אינם צריכים מתנת חנם, כי הם זוכים על־ידי מעשיהם הטובים למה שזוכים, כי הם אינם אוכלים נהמא דכסופא כלל. ואפלו בשעה שהם מתבטלים מדברי תורה ועושין עצמן כפשוטים לגמרי, ומחיין את עצמן מהאוצר מתנת חנם, הוא גם כן עבודה נפלאה ונוראה בדרך נפלא ונשגב מאד, אשר אתה משתעשע בזה מאד מאד, אשר בשביל זה מגיע להם עוד שכר נפלא יותר ויותר בכפלי כפלים, על־כן הצדיקים בודאי אינם צריכים מתנת חנם. ואם בשביל רשעים בראת האוצר מתנת חנם, הלא גלית לנו על־ידי צדיקיך האמתיים שהרשעים בודאי אינם זוכים לקבל משם, על־כן בודאי עקר האוצר מתנת חנם הוא לעשות נחת רוח להצדיקים החפצים לקרב אליך את בניך שנתרחקו ממך, שהם יקבלו משם בעת פשיטותם, שהם מחיין עצמן משם, כדי להמשיך על־ידי־זה חיות דקדשה ושפע טוב לכל אשר נפלו ונתרחקו מאתך, לתומכם ולסעדם ולהחיותם ולהחזיקם בנפילתם ורחוקם העצום, לקרבם אליך על־ידי האוצר מתנת חנם, שמשם יכולים לקבל חסד חנם לקרב הכל אליך, כאשר גלית לנו כל זאת בתורתך הקדושה. הן על כל אלה לבד אני נשען ונתלה ונסמך עדין, וצופה מרחוק לאחרית טוב ותקוה טובה, ואני מעיז פני נגדך בעזות מצח כזה כנחושת וברזל בעקשנות דעקשנות לבקש עתה מלפניך שתעלני מהרה לארץ־ישראל ארץ החיים ארץ הקדושה, ותקרבני אליך באמת על פי דרכי הפשיטות והתמימות והאמונה שלמה באמת ובשמחה גדולה, ככל אשר שאלתי מאתך מלא רחמים עד הנה. יהוה יגמור בעדי יהוה חסדך לעולם מעשה ידיך אל תרף. יהיו לרצון אמרי־פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגואלי. אמן ואמן: