# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteytfilot/498/9/

[על־פי תורה ט' - אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו]

חם לבי בקרבי בהגיגי תבער־אש דברתי בלשוני, כאש עצור בלבבי, ונלאתי כלכל ולא אוכל. רבונו של עולם, רבונו של עולם, אתה ידעת אותך, כי אין מי שידע ממך תתברך לנצח, כי אם אתה לבד, כי לית מחשבה תפיסא בך כלל. אך עם כל זה, בגדל חנינותך ועצם ענותנותך, בראת עולמך בשביל ישראל עמך, שהם לבא דכל עלמא, ונתת להם לב לדעת ולהבין ולהשתוקק ולכסף ולהתגעגע אליך תמיד, כי חננתנו ברחמיך הרבים, ונטעת וקבעת ידיעת תשוקת אמונתך בלבנו, עד אשר כלליות עמך ישראל הקדוש לבם בוער כאש להבה אליך תמיד, כי עזה כמות אהבה, קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבת־יה. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה, מרחוק יהוה נראה לנו ואהבת עולם אהבנוך, אך מרב עונותי הרבים והעצומים מאד כאשר אתה ידעת, גברה עלי המרה שחורה והעצבות מאד, אשר מחמת זה נופלים עפרוריות וכבדות על הלב, עד אשר איני יכול לבער ולהתלהב אליך כראוי. ואם לפעמים מתנוצץ עלי ברחמיך התנוצצות אלהותך, אין לי כלים לקבל אור ההתנוצצות הזה, ואזי בוער הלב חוץ מהמדה חס ושלום, עד אשר איני יכול ואיני רשאי לפעמים לקבל עלי ולהמשיך עצמי ודעתי לזה ההתנוצצות, שלא אהרס לעלות אל יהוה חוץ מהמדה והגבול שיש לי, אשר גזרת עלינו ואסרת לנו לבלי להרס אליך חס ושלום, כמו שכתוב, פן יהרסו לעלות אל יהוה. ולפעמים הלב אטום לגמרי על־ידי העצבות:

רבונו של עולם, רבונו דעלמא כלא, יודע התעלומות, אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי, מה אומר ומה אדבר ומה אספר לפניך הלא כל הנסתרות והנגלות אתה יודע, אין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך. אלהי עולם, אדון כל, הכל יכול, חי לעד וקים לנצח, יחיד קדמון, אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין אלהים. רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש תשכון, ואת דכא ושפל רוח, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים. חי וקים נורא מרום וקדוש, אשר כל העולם ומלואו עם כל העולמות כלם כלא נחשב קמך, כלא ממש, וכל הזמן של העולם כלו אינו עולה אצלך כהרף עין, אתה לבד יודע רחמנותך בעצמך, איך אתה חפץ בטובותינו להודיענו אמתתך, ולהטעימנו מזיו נעם נצחיות אלהותך, ונפלאות נוראות ערבת נעימת ידידות תשוקת דבקותך. ובכמה גלגולים אתה מתגלגל עמנו, ובכמה סבובים וסבות שונות אתה מסבב עמנו, לפעמים בנחת ולפעמים ביסורין רחמנא לצלן, והכל לטובותינו, כדי להתעורר לעבודתך באמת, כדי לשוב ממעשינו ומדרכינו הרעים לשוב אליך באמת, ולהתדבק בך, כדי שנזכה לשבע מטובך להשביע בצחצחות נפשנו, לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו, כדי להכיר את מי שאמר והיה העולם, אשר זאת היא ההצלחה שבכל ההצלחות, הישועה שבכל הישועות, הטובה שבכל הטובות, התכלית מכל התכליות. ועתה היאמן כי יספר, שאיש אשר אלה לו, שנברא בשביל טוב כזה, בשביל תכלית אמתי ונצחי כזה, להתענג על יהוה ולהסתופף בצל קדשתו, ההוא פעל ועשה מעשים כאלה ומחשבות כאלה, כאשר עשינו. אוי מה היה לנו, מה נאמר מה נדבר, אוי, אוי ואבוי, כי באמת אין לנו שום דבורים לדבר בענין זה, כי אם לצעק בקול מר ונמהר עד כלות הנפש, עד ישקיף וירא יהוה משמים, כי עדין אין מעצור ליהוה להושיע כהרף עין ישועה שלמה ואמתיית, ישועה נצחיית לעולמי עד ולנצח נצחים:

ובכן יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שיאירו עלינו זכות וכח הצדיקי אמת, ונזכה על־ידם לשמחה שלמה. ובכחם הגדול ינשבו עלינו ברוחם הקדוש, וינערו ויסירו מלבבנו כל מיני מרה שחורה ועצבות, וכל מיני עפרוריות וכבדות הנופלים על לבנו, עד שנזכה להתלהב ולבער אליך באמת. ותצילנו ותשמרנו ברחמיך הרבים מרוח סערה, שלא יבער ולא יתלהב לבנו חוץ מהמדה חס ושלום, הנקרא הריסה, ולא נהרס לעלות אל יהוה. ובכח וזכות צדיקי אמת תמשיך עלינו קדשת אליהו הנביא שהיה רוכב על סוסי אש בסערה, אשר כחו מספיק גם עלינו להכניע ולבטל מאתנו האש הבוער בסערה חוץ מהמדה, כי אין אתנו יודע עד מה איך להתנהג בענין זה של ההתנוצצות וההתלהבות, כי אין אנו יודעים לכון המדה כלל, לפעמים הלב אטום ומטמטם לגמרי, ולפעמים בוער חוץ מהמדה. ואין לנו על מי להשען כי אם על אבינו שבשמים, ועל זכות וכח הצדיקים אמתיים שכל אחד נקרא איש אשר רוח בו, שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד. עזרנו וזכנו ברחמיך הרבים, שינשבו ברוחם הקדוש על כל אחד ואחד מאתנו עמך בית ישראל רוח קדשה וטהרה, באפן שנזכה לשמחה שלמה באמת כרצונך הטוב, עד שיבער ויתלהב לב של כל אחד ואחד אליך תתברך לנצח, בתשוקה גדולה ובהתלהבות נמרץ בהדרגה ובמדה כראוי לכל אחד ואחד, לפי בחינתו באמת, כאשר אתה לבד ידעת כל זה, כי אין מי שיודע לכון זאת כי אם אתה לבד, עד שנזכה כלנו עמך בית ישראל לבא דכל עלמא, שכל אחד ואחד מישראל עם סגלה, עם הנבחר מכל העמים, יהיה נעשה לב למקום שצריך להיות שם בבחינת לב, וכלנו כאחד נתדבק אליך ונתלהב אליך באמת, עד שנזכה להכלל בך באמת לעולמי עד ולנצח נצחים. ויקים בנו מקרא שכתוב, ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום, מעתה ועד עולם, אמן נצח סלה ועד: