# קטו

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteytfilot/695/115/

[על־פי תורה קל"ג - וארח צדיקים כאור נגה]

מבטן שאול שועתי שמעת קולי. קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי. צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי. קראתי שמך יהוה מבור תחתיות. רבונו של עולם, מלא רחמים על כל הברואים שבעולם, ואפלו עלי אף־על־פי שעשיתי מה שעשיתי, ואף גם עתה אני כמו שאני, הרחמן יצילני מעתה, אף־על־פי־כן אני רואה ומאמין כי רחמיך אינם כלים ממני לעולם, רק שאי אפשר להבין דרכיך, איך אתה מתנהג עם כל העולם, בפרט עם בעלי הבחירה שבשבילם נברא הכל מראש ועד סוף, מתחלת האצילות עד סוף נקדת המרכז של עולם העשיה הגשמי הזה. וכל העולמות אלפי אלפים ורבי רבבות הכלולים בהם, וכל המלאכים ושרפים ואופנים וחיות הקדש, כל ההיכלין והדרגין דקדשה, ולעמת זה כל מה שבקלפה וסטרא אחרא, הכל כאשר לכל, נברא ונוצר ונעשה בשבילנו, בני אדם הבעלי בחירה. ואתה מסרת הבחירה ביד בני האדם כאלו אינה בידך, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ואף־על־פי־כן באמת גם הבחירה בידך, כי ממך הכל, ואתה מחיה את כלם. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו, היה נופל בידו, שנאמר, צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו. יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו. ואמרו אלמלא שלשה מקראות, נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל, חד, ואשר הרעותי וכו'. ומי יבין דרכי נפלאותיך הנוראות והעצומות, ועצם חסדיך הגלויות והנסתרות והנעלמות, אשר אתה מתנהג בחסדיך בכל דור עם כל אדם ואדם בפרט:

על־כן באתי לפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי, אלהי הראשונים והאחרונים, אלהי כל בשר, חומל דלים, שומע תפלת כל פה, שתחמל עלי בחמלתך הגדולה, ותתן לי עצה וכח והתחזקות, איך לסתם ולהעביר עיני הגשמיים, ועיני השכל והמחשבה, לבל אסתכל עוד מעתה על הבלי עולם הזה כלל, ובפרט לבלי להתחיל לחשב במחשבתי שום מחשבה הנוגעת להרהורים רעים חס ושלום. כי באמת אני מאמין, שעדין יש לי בחירה בודאי, אך מעצם מרירת ההרגל קשה לי מאד לאחז מחשבתי בקדשה, אבל אתה יכול לעזר לי הרבה למען שמך, למען כבודך, למען חסדך, למען רחמיך הרבים והגדולים, באפן שאנצל על כל פנים מעתה ממה שאני צריך להנצל ולא אכנוס עוד לגיהנם מר כזה, ליון מצולה כזאת. ואחוס על נפשי מעתה להרחיק מחשבתי בתכלית הרחוק, מכל מיני הרהורים ורעיונים רעים שבעולם, ולא יוכלו לעלות על מחשבתי כלל, אפלו על־ידי ראית עיני הגשמיים. שמרה נפשי והצילני אל אבוש כי חסיתי בך. שמרני והצילני מכל מיני הסתכלות רעים והרהורים רעים, העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני. יעוררו רחמיך העצומים על עלוב נפש כמוני היום, יהמו מעיך ורחמיך עלי והיה בעזרי והושיעני שאזכה להוציא ולהעביר עיני בגשמיות ורוחניות מחיזו דהאי עלמא, רק אזכה להטות עיני ולבי ודעתי תמיד בכל־עת להסתכל על אור התורה והצדיקים האמתיים, המאירים באור גדול ונורא ונשגב מאד, עד שיתבטלו ממני על־ידי־זה כל תאוות עולם הזה, כי כבר גלית אזני, ואני מאמין בזה באמת ובאמונה שלמה שכל העולם הזה עם כל תאוותיו והבליו אינו עולה כלל כנגד נקדה אחת של התורה הקדושה והצדיקים הקדושים, המאירים בכל העולם באור גדול נפלא ונורא, רק שהעולם הזה הקטן מאד בכמות ומהות ואיכות כנגד נקדה אחת מאור התורה והצדיקים, עומד לפני עיני בני אדם ומונע ומעכב אותם מלהסתכל על אור הגדול והיקר של התורה והצדיקים. רחם עלי למען שמך, אחרי אשר חמלת עלי לידע ולהאמין בכל זה, לבל אניח לטעות את עצמי עוד חס ושלום, ולא אלך עוד חשכים, ולא אתור אחרי לבבי ואחרי עיני, ולא ארים ולא אשא עיני להסתכל כלל על עסקי העולם הזה והבליו ותאוותיו הרעים והמרים באחריתם מאד מאד, רק אעקם את עיני מלהסתכל על כל זה כלל, רק עיני לנכח יביטו ועפעפי יישירו נגדי, לכון ראיתי והסתכלותי בכל־עת על אור התורה והצדיקים האמתיים. ואתה ברחמיך, תאיר עלי אורם הגדול והנערב, עד אשר יתבטלו ממני על־ידי־זה כל תאוות עולם הזה ועסקיו והבליו, עד אשר אזכה להכיר אותך באמת לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו:

מלא רחמים, רחם עלי, וקבל תחנוני חמל עלי והיה בעזרי לבל אחליף עוד חס ושלום אור בחשך, הוציאני מאפלה לאורה, מחשך לאור גדול, מחשכת אפלת תאוות עולם הזה ורעיונותיו לאור צח ומצחצח של התורה והצדיקים האמתיים. זכני לבלות כל ימי להתקרב באמת לצדיקים אמתיים ולהתורה הקדושה והנוראה שהם ממשיכין ומגלין ומאירין בכל העולמות בכל־עת. רחם עלי למען שמך, חוסה עלי ועל עוללי וטפי, למען רחמיך הגדולים האמתיים, כי רחמיך אינם כלים לעולם, כמו שכתוב, חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו. אהה יהוה, שטחתי אליך כפי, פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה. אליך עיני נשואות ותלויות. אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים. דלו עיני למרום יהוה עשקה לי ערבני. ערב עבדך לטוב אל יעשקני זדים. עזרנו למען שמך. אבינו מלכנו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והנשא עלינו, והאירה עלינו ברחמיך, אור פני התורה הקדושה והצדיקים האמתיים, כי כבר התחלת להאיר עלינו אורך הגדול מיום מתן תורה עד הנה, על־ידי הצדיקים האמתיים שהיו מימות משה רבנו עליו השלום, עד היום הזה. אבל בעצם גשמיותנו וחשכת עונותינו המרבים מאד, אנו צריכים שתרחם עלינו ברחמנות גדול ועצום ביותר, באפן שתאיר גם עלי, עתה גם עתה, אור תורתך הקדושה ואור הצדיקים האמתיים, עד שיתבטלו ממני כל תאוות עולם הזה והבליו לגמרי, ואזכה מעתה לשוב אליך באמת ובתמים כרצונך הטוב, האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך. פניך האר בעבדך ולמדני את חקיך. ויקים מהרה מקרא שכתוב, וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. ונאמר, לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם, ולנגה הירח לא יאיר לך, והיה לך יהוה לאור עולם ואלהיך לתפארתך. לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף, כי יהוה יהיה לך לאור עולם, ושלמו ימי אבלך. ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ, נצר מטעי מעשה ידי להתפאר. במהרה בימינו אמן סלה: