# קמד

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteytfilot/695/144/

[על־פי תורה ר"ס - מסירת נפש על־ידי מסירת שמו ופרסומו]

אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני. למען שמך יהוה תחיני בצדקתך תוציא מצרה נפשי. לא לנו יהוה לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך ועל אמתך. ואתה אלהים אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני. רבונו של עולם, רבונו של עולם, רבונו דעלמא כלא, אלהי כל הצדיקים, אלהי (כל) ישראל, למדנו והורנו מה נעשה עתה, איך נצעק עתה, איך נתפלל ונתחנן עתה, (אחרי אשר כבר יצאה הגזרה לקח בני ישראל לחיל למלחמה, וכבר נתקימה הגזרה רעה ונתפסו כמה נפשות ישראל ונמסרו בידיהם כתוא מכמר, וכבר גלחו פאר ראשם וזקנם, ומענים אותם בכמה מיני ענויים בגוף ונפש, וכמה דמעות ודמים נשפך מהם ומקרוביהם ומשאר בני ישראל על זה, אוי לעינים שכך רואות, אוי לאזנים שכך שומעות). אוי לנו על שברנו נחלה מכותינו. אוי מי יעמד בעדנו, אוי לי וי לי, כי לבי קשה כאבן, אשר אני יכול עדין להתאוות לאכילה ושתיה ושארי תאוות. אוי, מה אומר מה אדבר מה אצטדק, שגם בעת צרה ומצוקה כזאת ופחדים כאלה רחמנא לצלן, עדין איני זוכה לשוב אליך כראוי, ועדין נדמה לי כאלו איני בידי חס ושלום. אוי, אוי, אוי ואבוי, אוי לי על צרות נפשי, אוי לי על צרות ישראל, אוי לי וי לי, כשאני מרגיש מעט בלבי מרירות הצרה. אוי ומר לי כשאיני מרגיש בלבי כלל צרות ישראל, כי אני רואה רחוקי ממך כל־כך וקשיות לבי ובלבול דעתי, עד שאיני מרגיש בלבי צרות ישראל מרות וקשות וגדולות כאלה, צרות בכלל ובפרט על כל אחד ואחד מישראל בגוף ונפש וממון, אשר היה ראוי שיהיו נמאסים כל התאוות וכל עסקי עולם הזה לגמרי, אם היינו מרגישים הצרות בלבנו היטב. אוי, אוי, היכן אני בעולם, אוי, אוי לנו מה שהגיע לנו בימינו, אוי, אוי, אוי, איך לוקחין קול ודבור כזה לשאג ולצעק ולהתחנן על צרות כאלה, אוי, אוי, מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק:

רבונו של עולם, רחמן מלא רחמים, רחם על דור העני הזה, התרצה והתפיס לדור עני כי אין עוזר. ראה ענינו ועמלנו, כי אין לנו על מי להשען, כי אם עליך אבינו שבשמים, ועל כח וזכות אבותינו ורבותינו הקדושים אשר בארץ המה, עשה למענם ולמען הרוגים על שם קדשך, ובפרט למען עשרה הרוגי מלכות שהם רבי עקיבא וחבריו, שנהרגו על קדשת שמך ביסורים קשים ומרים וענויים גדולים מאד, ויצאה נשמתם בקדשה ובטהרה על קדוש שמך. זכר את כל ההרוגים הקדושים שנהרגו על קדשת שמך בענויים קשים ומרים מיום החרבן עד הנה. זכר את המסירת נפש בכל יום ובכל עת של הצדיקים האמתיים, אשר מסרו נפשם באמת בכל עת ובכל יום על קדוש שמך. ובפרט המסירת נפש באמת של גדולי הדור בחירי הצדיקים, אשר מסרו שמם שהוא נפשם על קדוש שמך, ובטלו כבודם ומסרו שמם ופרסומם, וקבלו על עצמם כל הבזיונות שבעולם ובושות וחרפות ושפיכות דמים הרבה, והכל למען שמך ולמען ישראל עמך, כדי לכפר על בני־ישראל ולהצילם מכל הגזרות ומכל הצרות. רבונו של עולם, ידעת כי אין בי כח ודעת לסדר תפלתי כראוי לפניך על צרות ישראל גדולות וקשות כאלה, ובפרט בענין הנורא הזה של מסירת שמם ופרסומם של הצדיקי־אמת שהוא מסירת נפש ממש, אשר הם דברים גנוזים וצפונים ונסתרים מאד. אבל אתה יודע מה נעשה עתה עמנו בדורות האלה, הן בכלל ישראל, הן בפרטיות מה שנעשה עם כל אחד ואחד מישראל בכל יום ויום. ואתה יודע את כל מעשי הצדיקי־אמת העוסקים עתה בתקונינו, את כל הגדולות והנוראות אשר הם עושים בשבילנו להמתיק כל הדינים וכל הגזרות מעלינו, ולהצילנו מכף כל אויבינו להושיענו מכל צרותינו. חמל נא, חוס נא, ורחם והושיעה־נא לנו עתה בכחם וזכותם בעת צרה הגדולה והקשה הזאת. למדנו איך לסדר תפלות ותחנות ובקשות וצעקות ושועות וזעקות לפניך על גזרה הרעה הזאת לבטלה מאתנו, ולבטל כל שארי הגזרות שרוצים לגזר חס ושלום, אוי מה היה לנו בדור העני הזה. אוי, אוי, מה נעשה, להיכן נברח, [גיוואלד רבונו של עולם, וואס טוהט מען, גיוואלד גיוואלד, אוי אוי ביטער, זיער ביטער, מען ווייסט גאר נישט וואס צו רעדן, דאס הארץ איז זייער פארשטיינערט]:

רבונו של עולם, רבונו של עולם, למען שמך עשה ולא לנו, ראה עמידתנו דלים ורקים. חוסה על כבוד שמך. הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגוים, כי העכו"ם מתלוצצים מאתנו בכל יום ואומרים בכל־עת איה אלהיכם. ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך. יהוה מלא רחמים, רחם עלינו וקבל תחנונינו, עננו יהוה עננו כי בצרה גדולה אנחנו, צרה גדולה אשר כמהו לא נהייתה וכמהו לא תוסיף, רחם עלינו למען שמך כי אין בנו כח לרצותך, רק בשמך באנו אליך, אתאנו על שמך יהוה עשה למען שמך, הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך. עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך. חננו ועננו ושמע תפלתנו, כי אתה שומע תפלת כל־פה עמך ישראל ברחמים. ברוך אתה שומע תפלה: