# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteytfilot/695/15/

[על־פי תורה ט"ו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז]

יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, האל הגדול הגבור והנורא, אשר יראתך ואימתך על כל שנאני שחק, ועל כל השרפים ואופנים וחיות הקדש, ועל כל העולמות כלם, ועל כל ברואי מעלה ומטה, כלם ירעדון ויפחדון מאימת שמך. ובכן רחם עלי ברחמיך, על עצב נבזה ונמאס כמוני. שתמשיך עלי יראתך הקדושה תמיד, ותהיה יראתך על־פני לבלתי אחטא, ואזכה להרגיש יראתך הקדושה בכל אברי:

אנא יהוה, זכני ברחמיך הרבים וחסדיך העצומים, לבל אאבד את עולמי, חס ושלום, ולא איגע לריק ולא אלד לבהלה. ואזכה להסתכל על עצמי תמיד, ולישב דעתי היטב היטב, מה אני עושה בעולם הזה, עולם העובר כהרף עין. ולחשוב דרכי, ולשפוט בעצמי את כל המעשים, אשר אני עושה בכל עת ובכל יום ובכל שעה, להשפט בעצמי עליהם בכל עת, אם אני עושה כהוגן, אם לאו חס ושלום. למען אזכה על־ידי זה לרחם על עצמי, ולשוב ממעשי הרעים וממחשבותי המגנות, להיות סור מרע באמת, הן במחשבה הן בדבור הן במעשה. ולעשות רק הטוב בעיניך תמיד:

אנא יהוה, חמל עלי בחמלתך, חוס עלי ברחמיך הגדולים, חוס וחנני, ורחם עלינו וראה שפלותינו ועניותנו, כי בצרה גדולה אנחנו, יותר ויותר מתועה בלב ים ומשוכב בראש חבל. לא ידעתי נפשי, להיכן אנוס, להיכן אברח, להיכן אעוף לשכון להנצל מצרות נפשי המרבים מאד מאד. ולא ידעתי כלל למצוא איזה דרך, איך לצעוק ולזעוק אליך, כי זה ימים ושנים אשר אני עוסק לקרא אליך לעורר חסדיך לגלות רחמיך, שתזכני לצאת מרע לטוב, מחשך לאור, שתעזרני לעזוב דרכי הרע ומחשבותי המגנות מאד, כאשר למדתנו על־ידי צדיקיך האמתיים, שהתפלה מועילה לכל־דבר, ועקר ההתקרבות אליך באמת הוא על־ידי תפלה, ואתה שומע תפלת כל־פה. ואפלו קול צעקה מבטן שאול, מעמקי עמקים, אתה שומע ברחמיך, ולמה לא תטה אזן לשמע את דברי עבדך העומד לפניך, הצועק אליך זה זמן רב. ולא די שאיני זוכה להיטיב מעשי בכל יום, אף גם בכל יום ויום צרת נפשי מרבה מחברו, ואיני יודע כלל מה אעשה, איזה עצה ותחבולה אבקש, להמשיך עלי כח הקדשה, שאזכה להתגבר ולכבש את יצרי הרע, ולכוף ולשבר ולבטל את תאוותי, כי אין לי שום דרך לנוס ממה שאני צריך לנוס, להציל את נפשי מדינה של גיהנם, כי אם על־ידי תפלה ותחנונים וצעקה ושועה וזעקה אליך, וגם זה נמנע ממני, כי איך יזכה נרדף ומכה, ממשך וממרט כמוני, לתפלה וצעקה באמת כראוי. רק אני מחיב לצעוק ולהתפלל כפי כחי. ואם גם זה אינו מועיל לי חס ושלום, לא ידעתי מה לעשות, איך לבקש לי מנוס ומבטח:

רבונו של עולם, אמת ידעתי, כי אני בעצמי החיב ובי אדוני העון, כי איני מתגבר על תאוותי אפלו שעה קטנה, ובעוונותי הרבים הייתי כמי שמושך על עצמו את התאוות חס ושלום, ולא די שלא השתדלתי לגרשם ולהתגבר עליהם, אף גם משכתים עלי, רחמנא לצלן מעתה. אך הלא גם על זה כבר בקשתי מלפניך והפלתי תחנתי לפני חסדיך האמתיים, שתמלא רחמים עלי, ותצילני ברחמיך ממני בעצמי, לבל אהיה עוד אכזר על נפשי האמללה מאד, ואזכה לרחם על עצמי. כי אין רחמנות בעולם כמו הרחמנות שיש על מי שנתרחק ממך, ועדין אינו זוכה להתקרב באמת, כאשר אתה ידעת באמת, יהוה אלהי, רופא חולים, מתיר אסורים, סומך נופלים, שומע אנקת אביונים, חמל עלי ואל תעזבני ואל תטשני, ראה עניי ומרודי לענה וראש, ואני ידעתי גואלי חי, ואתה חושב מרחוק להטיב אחריתי, ולהשיב את שבותי, ענני יהוה ענני, עזרני עזרני, חנני חנני, הושיעני הושיעני, תן לי חנינה ולא אבד, זכני ועזרני לשוב אליך באמת בתשובה שלמה, ועשה את אשר בחקיך אלך ואת משפטיך אשמר. וזכני למשפט דקדשה באמת, שאזכה לישב דעתי בכל יום תמיד, ואשפט את עצמי היטב, ואדון בעצמי את כל העסקים והענינים והמעשים אשר אני עושה אם כך ראוי לי לעשות, לבלות ימים במעשים כאלה חס ושלום. ואזכה לאחז את דעתי היטב זמן מסים בישוב הדעת הזה ובמשפט הזה, ולא אניח את דעתי ומחשבתי לברח מזה מהרה, רק אזכה לכנוס בישוב הדעת הזה ובמשפט הזה היטב היטב, עד שאזכה שיתחזק ישוב דעתי באמת בתקף גדול ובהתגברות חזקה, באפן שאזכה לסור ולשוב מעתה תכף ומיד, מכל המעשים הרעים ומכל המחשבות הרעות, ולאחז רק במעשים טובים תמיד:

ועל ידי־זה תזכני ברחמיך ליראה שלמה, ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהינו. ותהיה יראתי ברה ונקיה בלי שום פסלת, ויהיה לי רק יראת יהוה לבד, ותגדל חסדך עמי ותמתיק ותבטל מעלי ומעל זרעי ומעל כל עמך בית־ישראל כל־מיני דינים שבעולם. ואל תדינני כמעשי ואל תשפטני כמפעלי. אל תבוא במשפט עמי כי לא יצדק לפניך כל חי. רק תגזר בחסדיך הגדולים והמרבים לבטל מעלי כל המשפטים וכל הדינים שבעולם, שלא יהיה להם שום פתחון־פה לעורר דין ומשפט חס ושלום, רק תזכני שאני בעצמי אשפט עצמי היטב בכל עת, לעורר עצמי לתשובה שלמה באמת תמיד, עד שאזכה להיות כרצונך הטוב באמת לאמתו. ותצילנו ברחמיך הרבים מכל מיני יראות חצוניות, מיראות נפולות, שלא אירא ואפחד משום שר ואדון, ולא משום מין חיה רעה ולסטים, ולא משום דבר שבעולם, כי אם ממך לבד אירא ואפחד, ותהיה יראתך על־פני תמיד לבלתי אחטא. ואזכה להעלות היראה לשרשה לדעת הקדוש. ואזכה ברחמיך העצומים להשלים דעתי בשלמות בקדשה ובטהרה, למען אדע ממי אתירא, ליראה את שמך הגדול לבד. וימשך היראה הקדושה בכל אברי ברמ"ח אברי ובשס"ה גידי, ואזכה להיות מלא אימה ופחד ויראה גדולה באמת משמך הגדול והקדוש בכל עת ובכל שעה תמיד, ותזכני ברחמיך הרבים לדעת שלם באמת בקדשה ובטהרה:

יהוה אלהים, אתה ידעת את גדל פחיתות ושפלות ופגם דעתנו, כי דעתנו נפגמה ונתקלקלה מאד על־ידי מעשינו הרעים ומחשבותינו המגנות ודעותינו המבלבלות מאד, עד אשר אין אנו יודעים כלל לתת עצה בנפשנו, איך להתנהג בשום דבר שבעולם. אנא יהוה, מלא רחמים, חמל עלי וחנני מאתך דעה שלמה, שאזכה לדעת שלם דקדשה, למען אדע את שמך באמת, ואירא ממך תמיד, ואזכה ליראה עלאה יראת הרוממות:

ובכן תזכני ברחמיך הרבים, שאזכה לעסק בתורתך הקדושה תמיד יומם ולילה, ותפתח את דעתי ותאיר עיני בתורתך, ואזכה ללמד תורתך הקדושה בשכל צח וזך. ואזכה לידע ולהבין במהירות גדולה בכל מקום שאני לומד, ולא יהיה כח לשום מבלבל לבלבל את דעתי חס ושלום בשעת למודי בשום בלבול שבעולם, הן מחשבות חוץ מחשבות זרות מהבלי עולם, הן בלבולים וערבובים ועקמומיות בענין הלמוד בעצמו. מכלם תציל אותי אבי שבשמים ברחמיך הרבים, רק אזכה להתגבר ברחמיך לסלק ולבטל מעלי כל מיני בלבולים ועקמומיות שבעולם בשעת הלמוד. ואזכה ללמד הרבה במהירות גדולה, בשכל צח וזך באמת, ואזכה להתחיל ולגמר כל ספרי התורה הקדושה שבכתב ובעל־פה וללמד אותם כמה פעמים. אנא יהוה, מלא רחמים, אתה ידעת את עצם הבלבולים והערבובים שמערבבים ומסבבים ומבלבלים את דעתי תמיד, ובפרט בעת למודי, עד שלא זכיתי עד הנה ללמד שעה קלה במחשבה זכה ונכונה. וכל היום כלו אפלו בעת למודי, דעתי מבלבלת ומטרפת מאד, בכמה מיני בלבולים וערבובים ומחשבות של שטות ועקמימות הלב, אלפי אלפים ורבי רבבות, בלי שעור וערך בכל עת ובכל שעה, ואין אני יודע להיכן אברח להציל את נפשי מהם, יהוה אלהים אתה ידעת, אתה ידעת את פזור דעתנו כי פגמנו וקלקלנו את דעתנו מאד, וזה ימים ושנים אשר דעתי מפזרת מאד, ומשוטטת בכל עת בשטתים ובלבולים ובהרהורים רעים ובכמה מיני פגמים, אשר אי אפשר לבאר ולפרש כלל. אם אמרתי אספרה כמו אפס קצה מעצם בלבול עכירת הדעת, יכלה הזמן, וכל העצות טובות שגלית לנו על־ידי צדיקי אמת, איך להנצל מהם בשב ואל תעשה, מרדנו בהם ולא קימנום. עד שבעונותינו הרבים קלקלנו ופגמנו מאד בכל העצות טובות שגלית לנו כבר, ואשר אתה מגלה לנו ומרמז לנו בכל עת עצות ישרות, איך להנצל מבלבול ופזור דעתנו, כי לא הייתי מתגבר כלל לקימם, עד אשר נתבלבלה ונתפזרה דעתנו כל כך, שאפלו בשעה שאנחנו רוצים להתגבר ולעזב מחשבותינו הרעות ולאחז בדרכי עצותיך הטובות, שוב אין אנו יכולים כלל להחזיק מחשבותינו במנוחה בקדשה ובטהרה אפלו זמן מועט. יהוה אלהים, אבינו שבשמים, רחמן האמת, מלא רחמים בכל עת ובכל רגע תמיד, אתה ידעת כמה אנחנו רחוקים עכשיו מקדשת המחשבה ומשלמות הדעת, וכבר כלינו שנותינו בהבל וריק, בבלבול הדעת ובמחשבות רעות ופגומות מאד, בכל עת ובכל שעה. ועדין לא זכינו לישוב הדעת כראוי באמת אפלו שעה אחת מנעורינו עד היום הזה, כי חטאנו עוינו ופשענו מאד ופגמנו בהברית קדש, אשר על־ידי זה נטרף ונתבלבל דעתנו מאד, ואין אנו יודעים כלל איך להחיות את עצמנו, ובאיזה דרך נזכה לשוב אל הדעת דקדשה בשלמות כראוי באמת, כי קלקלנו ופגמנו בכל הדרכים והשבילים של הדעת דקדשה:

אנא יהוה, חמל עלי ברחמיך הרבים, חוס וחמל נא על נפשי האמללה מאד, היגעה מאד, החלושה מאד, הרעבה וצמאה מאד, המנחת במקום שמנחת, כאשר אתה לבד ידעת גדל עצם הרחמנות אשר עלינו בעת הזאת, בעוקבא דמשיחא בעמק הגלות. צרות נפשנו הרחיבו מאד בלי שעור וערך, אשר אי אפשר לבאר ולספר כלל חלק אחד מאלף ורבבה מהם. אבינו שבשמים עזרנו, אבינו שבשמים חננו, אבינו שבשמים, אין אנו יודעים כלל מה לדבר, ובאיזה דרך נזכה לרצות ולפיס אותך, אחר שנאצנו עצותיך העליונות ומרדנו נגדך הרבה מאד:

רבונו של עולם, אתה ידעת, כי כל דבורי ובקשותי ותחנותי וכל מה שאני מצפה ומקוה ומיחל עדין לישועתך באמת כהרף עין, בכלם אין לי שום סמיכה ומבטח ומנוס, כי אם בכח הצדיקי אמת אשר זכית אותנו בכל הדורות. וגם בדור הזה זכית אותנו לצדיקים אמתיים גדולים ונוראים אשר נקרא שמם עלינו, ועל כחם הגדול לבד נשעננו. ובכן יהמו נא מעיך עלינו, יהמו ויכמרו רחמיך העצומים עלינו, על מרדף בלי חשך כמונו, על עני וכואב, נכאה לבב כמונו, ועזרנו ברחמיך הרבים, בכח וזכות הצדיקי אמת, שאזכה להתגבר על כל מחשבותי הרעות, ואזכה להשלים דעתי בקדשה ובטהרה ברחמיך הרבים. ותזכני ללמד ולהגות בתורתך הקדושה תמיד יומם ולילה, ואזכה ללמד במהירות גדול בלי שום בלבולים כלל, ואזכה שיזדכך מוחי, ויהיה מוחי ושכלי זך וצח ונקי בלי שום פסלת כלל, ויהיה מוחי ושכלי מהיר וחריף להבין הדבר על בוריו באמת לאמתו במהירות גדול בלי עיון כלל. ותרחם עלי, שאזכה לענוה ושפלות אמתי, שלא יעלה בלבי שום צד גאות ופניות כלל. וגם כאשר תזכני ברחמיך ללמד תורה הרבה אזכה לבל אחזיק טובה לעצמי כלל, ולא יעלה בלבי חס ושלום, על־ידי למוד התורה, שום פניות וגסות הרוח כלל. ואזכה ללמד תורה הרבה לשמה בקדשה ובטהרה, בענוה ושפלות באמת, ואזכה ללמד וללמד לשמור ולעשות ולקים את כל דברי תורתך באהבה:

ובכן תזכני ברחמיך הרבים לתפלה באמת בשלמות כראוי ואזכה להתפלל כל היום כלו באמת, ותעורר את לבבי ברחמיך הרבים שאזכה לשפך שיחי לפניך, לפרש שיחתי לפניך תמיד בתפלה ותחנונים. ואת כל הטוב אשר נסתר ונצפן בנקדתי הטובה, אוכל להוציא לאור על־ידי דבורי התפלה ותחנות ובקשות באמת מעומקא דלבא, עד שאזכה שיתגלה הטוב הנעלם והנסתר אצלי, ויתגבר הטוב על הרע, עד שאכניע ואבטל את הרע לגמרי, עד שאזכה לצאת מרע לטוב, מחשך לאור גדול. ותזכני ברחמיך להתפלל במסירות נפש באמת, ואזכה לבטל כל ישותי וגשמיותי ולא אתפלל בשביל תועלת עצמי כלל, רק אזכה להתבטל לגמרי בשעת התפלה כאלו אינני בעולם כלל, וכל כונתי בתפלה יהיה רק לשמך באמת, להעלות השכינה מהגלות, לגלות אלהותך בעולם. וכאשר כבר התחלת ברחמיך וחסדיך הרבים לגלות אלהותך בעולם, ולמדתנו על־ידי צדיקיך האמתיים לסדר שירות ותשבחות ותפלות ותחנונים לפניך, והורית לנו שמותיך הקדושים, וגזרת בחסדך לסמך אותנו בתאריך ושבחיך, שיהיה לנו רשות וכח לכנות ולקרות אותך בתארים ושבחים, אשר על־ידי זה לבד יש לנו סמיכה ותקוה להתקרב אליך באמת ולדעת אותך בלב שלם. כן ברחמיך הרבים תזכה אותנו בכל דור ודור, ובכלל ישראל תזכה אותי גם־כן, ותתן לי דעת אמתי דקדשה על־ידי תורתך הקדושה, שאזכה לסדר שירות ותשבחות ותפלה ותחנונים לפניך תמיד כל ימי חיי, באמת באמונה ובדעה נכונה ומישבת. ואזכה לכון אל האמת ולכנות ולקרות אותך בתארים ושבחים הגונים הראוים לקרות אותך בהם, באפן שיעלו דברי תחנותי ובקשותי ושירות ותשבחות שאני מסדר לפניך, לרצון. ויעוררו רחמיך הרבים עלי, ותתרצה ותתפיס אלינו. ותזכנו מעתה להתקרב אליך באמת, ומאוצר מתנת חנם חנני, כי עיני לך תלויות ומחכות, שתזכני לבוא לתפלה באמת, ואזכה לעסק בתפלה תמיד, עד שאזכה על־ידי התפלה לבוא ולהגיע ולהשיג סודות התורה האמתיים. ואזכה לטעם טעם אור הגנוז, אשר אתה עתיד לגלות לצדיקיך האמתיים, שהוא פנימיות סתרי תורה. ותזכני לחזות בנועם יהוה ולבקר בהיכלו. אדון כל, מלא רחמים, חנני וזכני ברחמיך הרבים לתורה ותפלה באמת במסירת נפש, עד שאזכה ברחמיך לטעם גם בעולם הזה טעם אור הגנוז אשר גנוז וצפון ליראיך, כמו שכתוב, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם. כי אתה טוב ומטיב לכל, ואתה ידעת כי אין טוב אמתי בעולם, כי אם להיות סור מרע באמת ולעשות מעשים טובים, להיות משעבד ובטל אל התורה ואל העבודה באמת תמיד, עד שנזכה לטעם טעם אור הגנוז גם בעולם הזה, אשר זאת היא הטובה האמתיית והנצחיית, עשה עמי כחסדך, וזכני לטעם מטובך האמתי. מקים מעפר דל, מאשפות ירים אביון. חנני והקימני ומטובך תשביעני, ומזיו כבודך תראני, ולחיים נצחיים תזכני, מעתה ועד עולם, אמן סלה: