# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteytfilot/695/22/

[על־פי תורה כ"ב - חותם בתוך חותם]

יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, רבון כל המעשים אדון כל הנשמות שתשפיע עלינו ממעון קדשתך ותמשיך עלינו יראתך ואימתך, ונזכה למדת הבושה הקדושה, ותלביש אותנו בלבוש היראה ובמעטה הבושה משמך הגדול והקדוש, ונתביש ממך תמיד באמת לבלתי לסור מרצונך הטוב ימין ושמאל, ותהיה יראתך על־פני לבלתי אחטא, זו הבושה. רבונו של עולם, חוסה עלי ברחמיך והיה בעזרי, שיהיה לי בושה גדולה בעולם הזה מפניך שלא לעשות שום דבר נגד רצונך חס ושלום, מכל־שכן וכל־שכן שלא לעשות חס ושלום שום נדנוד עברה חלילה, ולא אבוש ולא אכלם לעולם הבא. וזכני שיהיה מורא שמים עלי כמורא בשר ודם, שיהיה לי יראה ובושה מפניך, כמו מפני בשר ודם ממש:

רבונו של עולם, מלך הכבוד, צופה בעלבון עלובים, החס על־כבוד הבריות, המרחם על־כל מעשיו, חוס ורחם וחמל בחמלתך ורחמיך האמתיים, על עצם חרפתי וכלמתי ובשתי הגדול ביותר בלי שעור וערך ומספר, כאשר אתה לבד ידעת. אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי, מה אומר ומה אדבר, בהאיך אנפין איעול קדם מלכא. איך אוכל להטמן מפני בשתי. איך אוכל להסתיר פני בעלמא דקשוט מפני כלמתי. איך אוכל להרים פני המשחרים יותר משולי קדרה בפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. איך ארים פני בפני אבותי אשר יצאתי על־ידם לעולם. איך ארים פני בפני מורי ורבותי אשר הורוני בדרך הישר והאמת, ואנכי לא חסתי על כבודם הגדול והקדוש, ובזיתי את עצמי וגם אותם, כביכול. איך ארים פני בפני כל הצדיקים האמתיים ובפני כל הכשרים שבכל דור ודור. איך ארים פני בפני חברי. מי יוכל להצילני אז מבשתי הגדול, מי יוכל לעמד בפני כלמתי העצומה. איך אוכל למצא לי מקום לברח ולהטמן שם מפני כלמתי ובשתי וחרפתי. ומה אשיב שולחי דבר. כי אתה גמלת עמי כמה וכמה טובות בכל־עת ובכל־שעה ובכל רגע בגשמיות וברוחניות, והיית מרמז לי בכמה מיני רמזים, וקראת אותי אצלך יתברך בכמה מיני כרוזים, ונטית ידך אלי ורמזת לי מקרוב ומרחוק לקרבני ברחמיך בהתקרבות גדול מאד, בכמה וכמה מיני רמזים וכרוזים שונים בלי שעור וערך בכל יום ובכל שעה ממש, אשר לפי התנוצצות אחד, שהיה מתנוצץ לי אלהותך יתברך ורמזיך וכרוזיך הקדושים, היה ראוי לי לבלי לעבר על רצונך אפלו תנועה קלה שבקלות. ואפלו על תנועה קלה בעלמא, אם לא היה כראוי חס ושלום כרצונך בשלמות, היה ראוי לי לפול על פני ולשכב בבשתי ולהתכסות בכלמתי, עד שכמעט תצא נפשי חס ושלום, ושלא אוכל להרים פני כלל, מכל שכן וכל שכן שאתה היית מתנוצץ לי הרבה התנוצצות בלי שעור בכמה בחינות, ובכמה גלגולים גלגלת עמי, וכמה סבות סבבת עמי סבות טובות ושאינן טובות והכל היו לטובתי, כדי לרמז לי על ידם לשוב אליך. בכמה לשונות של חבה קראת אותי, ובכמה רמזים שונים רמזת אלי להתקרב אליך, ולא די שלא חסתי עלי להתקרב אליך באמת ולהיות כרצונך הטוב בשלמות, אף־גם הייתי כמסלק הבושה מעל פניו, ומרדתי נגדך בשאט בנפש במרד ובמעל, ופגמתי פגמים הרבה מאד, לא יום אחד ולא יומים ולא עשרה ימים ולא חדש ולא שנה אחת, כי אם הרביתי לפשע ולפגם ימים ושנים הרבה, הוספתי ימים על ימים, שנים על שנים, מלאים חטא ועון ופשע, מלאים חרפות ובושות גדולות ונוראות, אשר אי־אפשר לסובלם:

רבונו של עולם, אתה לבד ידעת צער הבושה בעלמא דאתי, בעלמא דקשוט. אתה לבד ידעת אותו הענוי והצער הגדול והנורא של הבושה של מי שלא קשט עצמו להלולא דבי מלכא. מכל־שכן מי שקלקל ולכלך עצמו בכמה מיני פגמים ולכלוכים. מכל שכן וכו' (ויפרט כל אחד מה שעשה את נגעי לבבו). אתה לבד ידעת, שאין צער וענוי ויסורין בעולם נחשבים כלל כנגד הצער של הבושה הזאת חס ושלום, ואפלו צער גיהנם הקשה ומר מכל מיני יסורין קשים ומרים שבעולם הזה, אשר אם יתקבצו יחד כל מיני יסורים וענוים קשים ומרים שבעולם על אדם אחד חס ושלום, כל ימי חייו חלילה, לא יהיו נחשבים מאומה כנגד שעה אחת ואפלו כנגד רגע אחת של צער של גיהנם. ואף־על־פי־כן אפלו צער של גיהנם הקשה, אינו נחשב כלל כנגד צער הבושה, שהוא צער גדול מכל מיני צער ויסורים שבעולם, ואפלו מצער גיהנם, כאשר גלו לנו צדיקיך האמתיים. ואי־אפשר לנו לציר כלל בזה העולם, כשאנו מלבשים בגשמיות גופנו לציר בשכלנו צער הבושה של עלמא דאתי. אוי לאותה בושה אוי לאותה כלמה. ואם חכמינו זכרונם לברכה אמרו כל צדיק נכוה מחפתו של חברו, אוי לאותה בושה. וגם אמרו, פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה, אוי לאותה בושה אוי לאותה כלמה. ואם כל צדיק וצדיק יתביש כך בפני חברו הגדול ממנו, אנן מה נעני אבתריהו, אנחנו מה נאמר ומה נדבר, באיזה לשון נדבר מבשתנו וכלמתנו. ואיה המליץ שיוכל לארג מליצות על עצם כלמתנו וחרפתנו. ואיה המקונן שיוכל לקונן על עצם צער בשתנו. ואיה המעתיר היודע לרצות ולפיס, שיוכל להעתיר ולרצות ולפיס אותך שתאסף את חרפתנו ותכסה על כלמתנו:

ואחרי כל אלה, אם כבר הייתי זוכה על כל פנים למדת הבושה דקדשה, להתביש מעתה מפניך באמת לבלי לסור מרצונך חלילה, החרשתי. אבל מה אעשה אבי שבשמים, מה אומר מה אדבר, כי עדין אני רחוק מבושה, ועדין לא שברתי עזות הגוף כלל, על כן דברי לעו ואיני יודע כלל מהיכן להתחיל לדבר, מהיכן אתחיל לפרש שיחתי, נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו. על כן אין לי פה לדבר ולא מצח להרים ראש, רק באתי לפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי, ואני פורש כפי אליך ונושא עיני למעון קדשתך. אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים, שתזמין ותשלח לי דבורים אמתיים בפי ובלשוני, שאוכל לרצותך ולפתותך בהם, שתשיב פניך אלי, ותחנני ותצילני מבושות וחרפות ובזיונות מעתה ועד עולם, ותהיה בעזרי ותשפיע עלי אור היראה והבושה דקדשה. אבי שבשמים, רחם עלי כרחמי האב על הבן, ותמשיך עלי מדת היראה והבושה דקדשה משרשה מקדם הבריאה, ממאמר השלם שהוא, בראשית, ירא בשת, מחכמה עלאה, מעדן עלאה דסתים וגניז. מי לא יירא בפני אורות הצחצחות האלו, מי לא יתביש בפניהם, מי לא יפחד, מי לא ירעד, כשיזכר רחוקו הגדול מהשגת אורות האלו, אפלו אם היה נקי מן החטא לגמרי, מכל שכן מי שפגם איזה פגם כל שהוא בכל ימי חייו, מכל שכן וכל שכן מלא חטא ועון ופשע. חוס וחמל עלי, חוס וחמל על נפשי ורוחי ונשמתי, חוס וחמל על גופי המגשם הרחוק מקדשתך בתכלית ההרחקה, הפגום בכמה מיני פגמים, המקלקל בכמה מיני קלקולים:

רבונו של עולם, רבונו של עולם, אדון הרחמים והסליחות, ראה עניי ועמלי, ראה עניי ומרודי לענה וראש. אתה יודע עצם הרחמנות שיש על בשר גופי, שהוא עז וחזק כל כך בתאות עולם הזה, עד שנתרחק הגוף מן הנשמה בתכלית הרחוק, עד שאי אפשר להנשמה להתקרב כלל להגוף לגלות לו ולהאיר בו מכל הארה ומכל השגה שהנשמה משגת בכל עת תמיד בעולמות העליונים, אשר כונתך הטובה היתה בבריאתי וביציאתי לזה העולם, כדי שאזכה להשיג אותך בעולם הזה בגוף ונפש ביחד. ולא חסתי על כבודך הגדול והקדוש ועל כבוד הנשמה הקדושה, ולא נתחזקתי להתגבר על תאות הגוף ומדותיו הרעים, עד שאין הנשמה יכולה להתקרב להגוף כלל, מחמת שהוא עז וחזק בהתאוות מאד. וכל כך נתגבר עזות הגוף בלי שום בושה כלל מהשם יתברך, עד שאיני יודע כלל באיזה דרך באיזה עצה ותחבולה אזכה להכניע ולשבר עזות הגוף, כי כל דרך וכל עצה וכל תחבולה שגלו צדיקי אמת, אשר על ידם יכולים לשבר עזות הגוף ולהתקרב אליך, קשה וכבד עלי לקים העצה בעצמה, ואיני יודע באיזה דרך אזכה להתחיל לקים עצותיך הקדושות, אשר גלית על־ידי צדיקי אמת, כי מרדתי בכל עצותיך הטובות:

רבונו של עולם, רבונו דעלמא כלא, חמל עלי, כי עכשיו איני יודע שום עצה ותחבולה כי אם לצעק אליך תמיד, שתחנני במתנת חנם לגמרי בכל המדות טובות, ותצילני בחסדיך הגדולים מכל התאוות ומדות רעות. וגם לזה איני זוכה, כי חולפים ועוברים ימים ושנים, אשר איני זוכה אפלו לצעק אליך באמת כראוי, ואפלו אם היו עוברים בלי פגמים, הייתי צריך גם כן לצעק מאד על אבדת הזמן היקר מכל הון, אשר הייתי יכול להרויח ולהשתכר בו חיי עולם בלי שעור וערך. אך הלואי מי יתן והיו הימים עוברים על־כל־פנים, בלי פגמים כלל. אבל אחר שהימים והשנים עברו כצל עובר כהרף עין, והם מלאים פגמים כאלו, חטאים ועונות ופשעים, והפגמים והעונות מתגברים כל כך, עד שאיני יכול אפלו לצעק אליך כראוי כמו שאני צריך לצעק. ועתה עתה, אבי שבשמים, אבי שבשמים, מה אעשה, מה אפעל, להיכן אברח, להיכן אעוף לשכן, מי יתנני במדבר מלון אורחים, לברח מגשמיות ועזות הגוף. אך אתה יודע, כי אין מקום לברח מן הגוף, אהפכה ואתהפכה כאופן במלי, וכלם שבים למקום אחד, אליך לבד עיני תלויות, אליך לבד רעיוני צופיות, אליך לבד עיני נשואות, לתשועת יהוה עיני מיחלות ודומיות. אין לי על מי להשען כי אם על אבי שבשמים, אין לי שום תקוה כי אם עליך אב הרחמן, אין לי שום מבטח ומנוס כי אם על חסדיך העצומים:

רבונו של עולם, יהמו מעיך עלי, יכמרו חנינותיך על עלוב כמוני, על מלא חרפות ובושות כמוני, ידך תכון עמי אף זרועך תאמצני. קומה בעזרתי והושיעני, כי אתה כל יכול ולא יבצר ממך מזמה. ואתה ברחמיך וחסדיך הרבים ובכחך הגדול אתה מעלה מתכלית הירידה לעליה גדולה, עד שהירידה היא תכלית העליה, ואתה מהפך ברחמיך העונות לזכיות, כי מי יאמר לך מה תעשה. חוס וחמל עלינו ועשה את אשר תעשה ברחמיך וחסדיך העצומים, באפן שתעלה אותנו מירידתנו ותאמר לצרותינו די, ותתחיל מעתה להעלות אותנו מעלה מעלה ויתהפכו כל הירידות לעליות גדולות, ותזכנו לתשובה שלמה באמת, ואתה ברחמיך תהפך כל העונות לזכיות. ותעזרנו ברחמיך שנזכה לעסק כל ימינו בתורה ומעשים טובים ובתפלה, באמת ובאמונה ובענוה אמתית ובמסירות נפש ובדבקות גדול אליך בבטול גמור. ונזכה ברחמיך הרבים להמשיך עלינו בכל פעם אור העדים והכתרים הקדושים, שהכתרת אותנו בחורב בשעת קבלת התורה, בעת שאמרנו לפניך נעשה ונשמע, שאז נכתרו שני כתרים בראש כל אחד ואחד מישראל, ועל־ידי חטאינו נלקחו ונסתלקו ממנו, ואתה עתיד להחזירם לנו, כמו שכתוב, ושמחת עולם על ראשם. רחם עלינו ועזרנו שנזכה לקדש ולטהר עצמנו, ונזכה לסור מרע באמת ולעשות הטוב בעיניך תמיד. ונזכה לעסק בתורה ותפלה תמיד באמת ובמסירות נפש, באפן שנזכה שיחזירו לנו לכל אחד ואחד את שני כתרים האלו הנעשים מנעשה ונשמע, שהם תורה ותפלה, שהם נגלות ונסתרות שבתורה, ותזכני בכל פעם להשיג נסתרות שבתורה להשיג תורת יהוה. ונזכה לעסק וליגע ולטרח תמיד בעבודתך בדבקות גדול ובמסירות נפש באמת, עד שנזכה לילך ולעלות במהירות גדול בכל פעם מדרגא לדרגא וממעלה למעלה, עד שנזכה להשיג ולהבין בכל פעם נסתרות התורה הגבוהים יותר ויותר, ובכל פעם נזכה להשגת נעשה ונשמע הגבוה יותר, ונזכה תמיד שיהיה נעשה אצלנו בכל פעם מהנסתר נגלה, מהנשמע נעשה, מתפלה תורה, מתורת יהוה תורתנו, כמו שכתוב, כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. ונזכה להשיג ולהבין את העבודה הגבוה שיש בדברי התורה שהם סתרי תורתך, שמלבש בדברי התורה שהם הפסוקים שסביבות כל מצוה ומצוה, אשר עצם גדלת העבודה הקדושה שיש באלו הפסוקים אין אנו זוכים להשיג כלל. חוס וחננו ברחמיך הרבים, וזכנו להשיג ולהבין העבודה הגבוה הזאת, שנזכה לדעת איך לעבד אותך ולעשות רצונך הנעלם והנסתר בדברי התורה הזאת, ונזכה לעלות בכל פעם מדרגא לדרגא, ומעולם לעולם הגבוה יותר, מנעשה ונשמע זה לנעשה ונשמע גבוה יותר, וכן בכל פעם ופעם לעולם ועד, כמו שכתוב, הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת, עד שנזכה לעלות בעליה גדולה להבין ולהשיג תורת יהוה באמת לאמתו, ונזכה לעלות ולהכלל בך באור האין־סוף, ונזכה להכלל באחדותך עד שנזכה לתורת יהוה ולתפלת יהוה באמת:

ובכן יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתחמל עלינו ותהיה בעזרנו ותזכנו לשמחה וחדוה דקדשה, ונזכה להיות בשמחה תמיד וחדות יהוה יהיה מעזנו. ונזכה על־ידי־זה לעזות דקדשה, ותעזרנו בכל עת לזכות לקולות דקדשה, ותתן בלבנו התחזקות והתאמצות לצעק ולזעק אליך תמיד. ותחמל עלינו ותושיענו שנטה אזנינו ולבנו לשמע היטב כל הקולות דקדשה, ויכנסו בלבנו היטב, הן קול מוכיחי אמת, הן קול נגון וזמרה ושירות ותשבחות לשמך ולעבודתך, הן קול הקדוש של השופר, הן קול אנחותינו וצעקתנו ותפלותינו מה שאנחנו בעצמנו מתאנחים וצועקים ומתחננים ומתפללים אליך יהוה אלהינו, הן שאר כל הקולות שבקדשה, כלם נזכה לעוררם ולשמעם היטב, ויכנסו בלבנו ובאזנינו ויטו לבבנו אליך באמת, ונזכה לקבל על־ידם עזות דקדשה, להתגבר על עזות הגוף, באפן שאוכל לשבר ולהכניע ולבטל עזות הגוף לגמרי ויתבטלו כל תאוות הגוף ומדותיו הרעים, ויתבטל הגוף לגבי הנשמה הקדושה, ואזכה להיות עז כנמר בעבודתך ובתורתך וביראתך, עד שאזכה שתוכל הנשמה לרחם על בשר גופי, שתתקרב הנשמה להגוף ותגלה לו ותאיר בו מכל הארה ומכל השגה שהנשמה משגת תמיד בכל עת, עד שתגיע גם להנשמה טובה על־ידי־זה שתוכל הנשמה לחזר למעלתה תמיד, על־ידי הרשימות של ההארות שהאירה בבשר הגוף, ונזכה להיות דבקים בך תמיד, בגוף ונפש באמת, בתכלית השלמות:

כי אתה לבד ידעת גדל הרחמנות שיש עכשיו על גופי הרחוק מהנשמה בתכלית הרחוק, וגם להנשמה מגיע פגם גדול חס ושלום על־ידי רחוק הגוף מהנשמה, כאשר אתה ידעת. חוס וחמל עלי, ותן בלבי רחמנות באמת, שאזכה לרחם על בשר גופי, ואזכה להתגבר בעזות דקדשה בקולות דקדשה, להכניע ולשבר ולבטל על־ידי־זה עזות גופי, עד שגופי יתבטל לגבי נשמתי לגמרי, עד שתוכל הנשמה להאיר בו, עד שגם הגוף ידע מכל הארה ומכל השגה שהנשמה שלי משגת למעלה תמיד בכל־עת:

וזכני להתקרב לצדיקי אמת, ולמוכיחי אמת. ואזכה שיהיה לי עזות דקדשה, להיות עז כנמר לעמד כנגד עזי פנים שבדור הרוצים להרחיק מצדיקי אמת. ותצילני ותבדילני מן התועים ומן מנהיגי שקר, אשר כל מלכותם והתנשאות שלהם הוא רק על־ידי עזות דסטרא אחרא לבד, שהיא מלכותא בלא תגא, והם משתררים ומתגאים על עם דל בחנם, אשר אתה לבד ידעת כמה רעות הם גורמים חס ושלום, ולא די שאינם יכולים לקרב אותנו אליך באמת, כי אם שרוצים לרחקנו חס ושלום מנקדת האמת, מצדיקי־אמת, מכשרים אמתיים. רחם עלינו ברחמיך ותבדילנו מן הצבועים והשקרנים, ממנהיגי שקר, ותן לנו עזות דקדשה שנוכל לעמד כנגד עזותם. ותעזרנו ברחמיך הרבים, שיהיה לנו כח על־ידי עזות דקדשה להוסיף עז ותעצומות בקדשה שלמעלה, ואתה תשפיע ותתן עלינו תוספות עז ותעצומות מאתך להתגבר ולהתאמץ בעבודתך ובתורתך וביראתך, בכח וגבורה גדולה ובעזות גדול דקדשה. ולא נתביש מפני המלעיגים, ולא יפל עלינו שום מורא ופחד ובושה, ולא שום חלישות הדעת משום אדם ומשום נברא שבעולם, כי אם ממך לבד נירא ונפחד ונתביש תמיד לבלי לסור מרצונך ימין ושמאל מעתה ועד עולם. ויקים בנו מקרא שכתוב, תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועזו בשחקים, נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל הוא נותן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים:

ותשפיע עלינו ברחמיך הרבים דעת דקדשה, שאזכה לידע איך להתנהג עם העזות, באפן שלא יהיה לי שום עזות דסטרא אחרא כלל, ולא אשתמש עם העזות כי אם לשמך ולעבודתך באמת. ותצילני ותמלטני מדינה של גיהנם הקשה ומר מאד המגיע להעזי פנים, אשר הם נופלים בגיהנם באין סומך ומציל, חוס וחמל עלי בחמלתך האמתית, חוס וחמל עלי ותצילני מכל מיני עזות דסטרא אחרא, מכל מיני עזות הגוף. ותזכני לעזות דקדשה באמת לעמד כנגד העזי פנים שבדור, הרוצים לרחק מדרכי אמת, או להחליש דעתם חס ושלום של הרוצים להתקרב לדרכי הקדשה באמת, ותעזרנו שנהיה עז כנמר נגדם, לנצחם ולהשפילם עד עפר לשברם ולבטלם לגמרי. ותזכני שאהיה עז וחזק בעבודתך תמיד, ואזכה לכל הקולות דקדשה ולהתגבר על ידם על כל מיני עזות של הגוף, עד שיתבטלו כל תאוות הגוף ומדותיו הרעים. ואזכה להתקרב לצדיקי אמת באמת, ולהתחבר תמיד עם אנשים כשרים ויראים באמת, ההולכים בדרך האמת כרצונך הטוב. יהוה עזוז וגבור, יהוה איש מלחמה, תנה עזך לעבדך והושיעה לבן אמתך. וזכני לעזות דקדשה, הנמשך מבשת פנים דקדשה, מעדן עלאה דסתים וגניז, מחכמה עלאה, ממאמר השלם שהוא בראשית, אשר על־ידי־זה תבנה ירושלים עירך במהרה בימינו, קריה נאמנה, נהלנו בעזך אל נוה קדשך. ותזכנו על־ידי־זה לאמונה שלמה, ולהתקרב ולהכלל בצדיקים אמתיים הכלולים משבעה רועים, שהם כלליות הקדשה, וימשך על ידם עלי ועל זרעי ועל כל עמך בית ישראל אמונה שלמה באמת. ואזכה ברחמיך הרבים, להאמין בך ובצדיקיך האמתיים ובמוכיחי אמת שהיו בכל דור ודור ושבדור הזה, באמת ובאמונה שלמה בלי שום בלבול ונטיה כלל. ואזכה על־ידי האמונה לקבל מוסר ממוכיחי אמת, ואשמע בקולם ויכנסו דבריהם האמתיים באזני ובלבי, ואטה לבבי אליהם, ואבטל עצמי לגמרי אליהם, עד שאזכה להיות כרצון הצדיקי אמת, ולא אסור מדבריהם ומרצונם ימין ושמאל:

ותזכני ברחמיך הרבים לשמוש דקדשה, שאזכה לשמש צדיקים אמתיים ומוכיחי אמת, ואזכה לעמד לפניהם ולשמשם ולהטפל בהם ולעשות כל צרכיהם ורצונם, למען אזכה על־ידי־זה שיהיה לי איזה שיכות והתקרבות להם. כי אתה ידעת גדל רחוקי מצדיקי אמת, עד שאין לי שום שיכות והתקרבות להם, עד שאפלו כשאני זוכה לשמע דבור הקדוש מהם, אינו נשמע לאזני עצם קול הדבור, כי אם קול הברה הנאחז ומתדבק בקול דקדשה, על־ידי חטאי ועונותי המרבים, וגם אפלו קול אנחתי וזעקתי בעצמי איני זוכה לשמע היטב, כי אם קול הברה. אנא יהוה, חמל עלי וזכני לשמוש דקדשה, שאזכה ברחמיך לעשות מצות הרבה בגופי, שיזכה גופי לשמש את הנשמה בעשית מצות מעשיות הרבה תמיד, וכן אזכה לשמש הרבה תלמידי חכמים וצדיקים אמתיים, באפן שאזכה לשמע כל הקולות דקדשה בעצמם, בלי שום אחיזת קול הברה כלל. ואתה ברחמיך תמחל ותסלח לי על כל עונותי ופשעי וחטאי, ותסיר ותבטל כל המקטרגים שנעשו על־ידי עונותי המרבים, ותכניעם ותשפילם ותבטלם בבטול גמור. ותהיה בעזרי, שאתגבר בעזות דקדשה על עזות גופי, עד שאזכה לשבר ולבטל כל תאוות הגוף ומדותיו הרעים, עד שיתבטל גופי לגמרי לגבי הנשמה הקדושה, ויכלל ויתאחד הגוף עם הנשמה בתכלית ההתאחדות, ותאיר ותגלה הנשמה להגוף כל ההארות וכל ההשגות שהיא משגת תמיד למעלה. ואנכי בכלל גופי ונפשי ורוחי ונשמתי אתקרב ואתאחד עם צדיקי אמת, ואהיה נכלל בהם באמת, עד שאזכה להכלל בך באמת מעתה ועד עולם:

ותעורר רחמיך עלינו, ותשלח לנו מנהיג אמתי רועה נאמן, שיהיה לו כח לקרבנו אליך באמת, ונזכה להכלל בשבעה רועים דקדשה שהם כלליות הקדשה, כלליות אמונה הקדושה של ישראל עם קדשך, ותמשיך עלינו ותשפיע עלינו אמונה הקדושה על ידם. ועשה למענך, ולמען השבעה רועים שהם אברהם יצחק ויעקב משה אהרן יוסף דוד, ולמען כל הצדיקים שהיו בכל דור ודור עד עתה, ולמען הצדיקים אמתיים שבדור הזה, ולמען כל בית ישראל עמך, ותשפיע עלינו ממעון קדשתך ותטיב לנו בטובך האמת, ותחננו בחסדיך הגדולים ותמלא רחמים עלינו ברחמיך הרבים, ותשיב פניך אלינו, ותקבע ותטע בלבנו אמונתך הקדושה בשלמות, שנזכה להאמין בך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, ובצדיקיך האמתיים, הן בצדיקים אמתיים שוכני עפר קדושים אשר בארץ המה, הן בצדיקי אמת ומוכיחי אמת וכשרים אמתיים שבדור הזה, בכלם אזכה להאמין באמת ובאמונה שלמה, בלי שום בלבול ונטיה כלל חס ושלום, ולא יהיה לי שום הרהור אחריהם כלל. ואזכה על־ידי האמונה השלמה למלאת הארת הידים הקדושים, ואזכה למלאת ידי היום ליהוה. ותתן לי כח להכניע ולשבר ולבטל כל מיני אמונות כוזביות מן העולם, וכלם ישובו לאמונתך הקדושה. ואזכה על־ידי האמונה השלמה לקבל מוסר ותוכחה ממוכיחי אמת, ויוכנסו דבריהם בלבנו באמת, ונזכה לשוב על־ידי־זה בתשובה שלמה אליך באמת. ותקבץ נדחי ישראל, ותבטל ברחמיך הרבים כל מיני גרוש ומחלקת מן העולם, שלא יגרשו עמך בית ישראל ממקומם לעולם, וכל אותן שכבר נתגרשו ונדחו ממקומם, מעמך בית ישראל בכלל ובפרט, כלם תחזירם ותשיבם למקומם בשלום, ותשים שלום בעולם ותבטל כל מיני מחלקת מן העולם. ותרחם עלינו ותטהר עמך ישראל, ותשמרנו ותצילנו תמיד מפגם טמאת נדה חס ושלום, ותבדיל ותפריש אותנו וכל עמך בית ישראל מפגם טמאה זו לגמרי, שלא יארע לנו ולא יזדמן לנו שום מכשול ופגם חס ושלום, מפגם עון נדה חס ושלום, רק נזכה להיות קדושים וטהורים תמיד:

והושיענו ברחמיך הרבים, ושלח לנו צדיקי אמת מוכיחי אמת, שיהיה להם כח וחכמה לעשות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, שיעסקו להוכיח את ישראל בתוכחה הראוי, ויהיו יודעים איך להוכיח אותם, ויודיעו לנו לכל אחד ואחד את גדל עצם הפגם של כל חטא ועון, באפן שנשוב מהם, ויחזירו כל ישראל בתשובה שלמה לפניך, ויהיו יכולים לרצות אותך ולפתותך בעתר, ולהקטין לפניך מאד כל חטאינו ועונותינו ופשעינו, עד שתמלא רחמים עלינו ועל כל עמך בית ישראל, ותסלח לכל עונותינו ותמחל לכל פשעינו וחטאתנו, שחטאנו ושעוינו ושפשענו לפניך בכלל ובפרט, בדור הזה ובדורות הקודמים, בגלגול זה ובגלגול אחר, על כלם תמחל ותסלח אלוה סליחות, ותשיב פניך אלינו ותרחם עלינו תמיד, ותבנה עירך ירושלים קריה נאמנה, במהרה בימינו, ותשים שלום בעולם. ונזכה ברחמיך על־ידי צדיקיך האמתיים לתקן בשלמות שני החותמות דקדשה, חותם בתוך חותם, חותם הידין וחותם הרגלין, ותמתיק ותבטל כל מיני דינים מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל לעולם:

לראש־השנה ויום כפור

ותעזר לנו ברחמיך הרבים להתפלל בכונה גדולה תמיד, ובפרט בירח האיתנים בראש השנה ויום הכפורים והושענא רבא, עזרנו להתפלל אז בכח גדול ובכונה גדולה ועצומה. ותזמין לנו ברחמיך, בראש השנה ויום כפור, מתפללים ותוקעים הגונים וכשרים, שיהיה להם כח לרצותך ולפתותך ולעורר רחמיך. ותעזרנו לשמע קול שופר בראש השנה בכונה שלמה כראוי, ונזכה לקים מצות שמיעת קול שופר בשלמות עם כל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה ותרי"ג מצות התלויים בה ובלב טוב ובשמחה גדולה. ונזכה לשמע קול השופר בעצמו ולא שום קול הברה ויכנס קול השופר הקדוש בלבנו היטב, וימשך עלינו קדשה גדולה על־ידי כל הקולות הקדושים של השופר, ויתגבר ויתחזק קול השופר הקדוש בראש השנה, הן יתן בקולו קול עז, ויפל עלינו פחד וחרדה ואימה ויראה ובושה גדולה ועצומה מפניך על־ידי קול השופר, כמו שכתוב, אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, וקול השופר יהיה הולך וחזק מאד, עד שיכניע וישבר ויבטל כל מיני עזות דסטרא אחרא, הן עזות הגוף, הן עזות של העזי פנים שבדור, ונזכה לשמע כל הקולות הקדושים של השופר הקדוש בשלמות, הן קול תקיעה, הן קול שברים, הן קול תרועה, ונשמע היטב ונקבל בלבנו קדשת כל הקולות הללו, עד שיהיה נשבר עזות גופנו על־ידי־זה, ויתעורר לבנו בתשובה שלמה לפניך. ונזכה להיות שמחים וטובי לב בראש השנה בכל היום כלו, עד שנתעורר בבכיה גדולה מתוך השמחה העצומה בשמך הגדול, ויקים בנו מקרא שכתוב, בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו, כי תפארת עזמו אתה וברצונך תרום קרננו:

רבונו של עולם, אתה ידעת שכל קדשתנו תלויה בימי ראש השנה הקדושים, שהוא התחלת השנה יום ראשון בשנה, זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, אשר משם נמשך הקדשה על כל השנה כלה. חוס וחמל עלינו ועזרנו וזכנו לקבל ראש השנה בקדשה גדולה ובשמחה גדולה, ותעזרנו שנזכה לטהר ולקדש מחשבתנו מאד בראש השנה, בקדשה ובטהרה גדולה ועצומה מאד באמת כראוי בראש השנה, כאשר אתה ידעת, איך צריכים להזהר לשמר את המחשבה בקדשה בראש השנה. ונזכה בזכות וכח צדיקי אמת שיהיה נשלם על ידינו כל התקונים והיחודים והקדשות, שצריכים לתקן וליחד למעלה בראש השנה ויום הכפורים, ולהמשיך קדשה עלינו ועל כל עמך בית ישראל מראש השנה על כל השנה כלה, מראשית השנה ועד אחרית שנה. כי אתה ידעת, כי בגלותנו המר הזה, בעוקבא דמשיחא, אין לנו שום כח והתחזקות דקדשה כי אם על־ידי ראש השנה הקדוש, אשר נתת לנו ברחמיך מתנה טובה ויקרה, ואנחנו בענינו אין לנו שום שכל ודעת איך ובאיזה אפן להמשיך עלינו קדשת ראש השנה כראוי. אתה ידעת את לבבנו, קומה בעזרתנו בעת צרה הזאת, באחרית הימים, ועזרנו והושיענו וחמל נא עלינו אדונינו אלהינו אבינו מלכנו צורנו וגואלנו, ורחם עלינו בזכות צדיקי אמת שבדור הזה, ובזכות צדיקי אמת הקדושים אשר בארץ המה, אשר אנו וכל עמך בית ישראל הולכים וסובבים ומשתטחים על קבריהם וציון שלהם בכל ערב ראש השנה, ופורשים כפינו לפניך ומתפללים ומתחננים אליך, בקידה בכריעה בהשתחויה בלב נשבר ונדכא. חוסה עלינו ברחמיך הרבים, ותעורר לב נשמת כל הצדיקים אמתיים אשר נשמתם בגבהי מרומים ברום המעלות בעולמות העליונים הקדושים, שכל נשמות הצדיקים הקדושים האמתיים ירדו למטה בראש השנה ויהיו עמנו בקרב עמך ישראל ויעזרו אותנו להתפלל ולהתחנן בראש השנה, ולהכניע ולגרש השטן בראש השנה, ולשבר ולבטל כל מיני עזות דסטרא אחרא מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל על־ידי התפלות והתקיעות של ראש השנה הקדוש, עד שנזכה להמשיך עלינו ועל כל עמך בית ישראל קדשה וטהרה מראש השנה על כל השנה כלה. ונזכה לתקן שני החותמות דקדשה חותם בתוך חותם בירח האיתנים, בראש השנה ויום הכפורים וסכות והושענא רבא ושמיני עצרת, ויעלו קולינו לפניך לרצון, ונזכה לשמחה דקדשה בשלמות תמיד. ותכתב ותחתם אותנו ואת כל עמך בית ישראל, לחיים טובים וארכים ולשלום, חיים של יראת שמים, חיים אמתיים, חיים שנזכה בהם לחיי עולם, לחיים נצחיים:

רבונו של עולם, אתה ידעת את לבבנו, כי צרכינו מרבים להאמר, עד אשר לא יספיקו כל ימינו לפורטם, אבל אתה ידעת את כל אשר עם לבבנו, עשה עמנו למען שמך, ולמען כל הצדיקים אמתיים, וחמל עלינו ומלא משאלותינו לטובה ברחמים, הן מה שהזכרנו לפניך, הן מה שקצרה ידינו ולשוננו להזכיר לפניך, ועשה מה שתעשה באפן שנזכה כלנו לשוב אליך באמת ובלב שלם בתשובה שלמה כרצונך הטוב, ולא נסור מרצונך ימין ושמאל כל ימינו לעולם. ונזכה לילך ולעלות מהרה מדרגא לדרגא וממעלה למעלה בקדשה גדולה, עד שנזכה בחיינו להכלל בך באמת באור האין סוף, כרצונך וכרצון צדיקיך האמתיים, עד שנזכה לתורת יהוה ולתפלת יהוה באמת, ולא נבוש בעולם הזה ולא נכלם לעולם הבא. יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום. יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך: