# לד

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteytfilot/695/34/

[על־פי תורה ל"ד - ואתם תהיו לי ממלכת כהנים]

פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות. אלהים שמע תפלתי האזינה לאמרי פי. נדבות פי רצה נא יהוה ומשפטיך למדני. האזינה יהוה תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי. שמע יהוה קול תחנוני בשועי אליך בנשאי ידי אל דביר קדשך. אל תט לבי לדבר רע להתעולל עלילות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם. לבב עקש יסור ממני רע לא אדע. הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע. לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי. עזרני רבונו של עולם, מרא דעלמא כלא, שאזכה לקשר את לבי לאמרי פי, ויהיה כפי כן לבי, ותצילני ברחמיך הרבים שלא אדבר לפניך שפתי מרמה, ולא יהיה חלק לבי מאמרי פי, ואזכה לשפך שיחי ותפלתי ותחנתי ובקשתי לפניך בפה מלא ובלב שלם, עד שיתקשר לבי לאמרי פי בתחנותי ובקשותי, ותהיה עמי תמיד ותושיעני ותעזרני ותזכני לפרש כל שיחתי לפניך תמיד בכל לב, ואת כל אשר עם לבבי אשיחה לפניך תמיד באמת ובלב שלם, ואזכה להרבות מאד בהתבודדות ובשיחה ביני לבין קוני, עד שתתגלה ותאיר הנקדה הקדושה המשרשת בי שהיא בחינת צדיק מושל, כמו שכתוב, ועמך (ישראל) כלם צדיקים. והנקדה הקדושה הזאת תאיר ותמשל על־ידי אמרי פי בתפלות ותחנות ובקשות. ואזכה לקשר לבי לנקדה הקדושה הזאת בקשר אמיץ וחזק, עד שתאיר הנקדה הקדושה הזאת מפי ללבי, עד שיתגלה אור האהבה הקדושה להשם יתברך, המשרשת בי, ועל־ידי־זה יתבטל ויפל מלבי חרפת לב, ערלת לב, שבירת לב, שהם כל התאוות רעות ומדות רעות ומחשבות רעות והרהורים רעים ובלבולים השורין על לבי, עד אשר כל לבי נשבר ונשחת ונתקלקל מאד מאד על־ידי רבוי החרפות הללו. וכלם יתבטלו ממני לגמרי על־ידי אור הנקדה הקדושה שבי, שתזכני שתתגלה ותאיר מפי ללבי, על־ידי דברי תחנות ובקשות והתעוררות אליך ולעבודתך, שאזכה לאומרם באמת ובלב שלם מעומקא דלבא באמת לאמתו:

אנא יהוה, מלא רחמים רבים, חומל דלים, שומע אנקת אביונים, רואה בעלבון עלובים, החפץ בתשובתן של רשעים ואינו חפץ במיתתם, אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי. חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי. הריני לפניך מלא בושה וכלמה, מלא חרפות ובזיונות, מה אומר מה אדבר ומה אצטדק, חוס וחמל עלי, העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים. זכני לשוב בתשובה שלמה לפניך באמת, זכני לפרש שיחתי לפניך באמת ובלב שלם, באפן שאוכל לעורר הנקדה הטובה שיש בי ותאיר בי מפי ללבי, באפן שאזכה לתקן את לבי הפגום מאד. ואזכה להסיר ולבטל מלבי כל החרפות לב וכל הערלת לב וכל העקמימיות שבלבי, כי לבי מלא עקמימיות רע מאד בלי שעור וערך ומספר. עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו, ואתה יהוה חוקר לב ובוחן כליות, רפא את שברי וחבש את מכאובי נפשי המרבים מאד, חוס וחמל עלי רבונו של עולם, כי אתה ידעת רע לבבי והעקמימיות הרע שנאחז ונתערב בלבי, עד שכל לבי מלא הרהורים ותאוות ובלבולים הרבה מאד מאד בלי שעור וערך ומספר, עד שקשה לי לנוח ולשקט שעה אחת, כי בכל עת ושעה רודפין התאוות והבלבולים אחרי, ומחרפין ומשברין את לבבי, עד אשר איני יודע שום דרך ונתיב ועצה ותחבולה איך להמלט מהם, ואפלו מה שמתנוצץ לי עדין איזה התנוצצות עצות טובות, איני מקימם מעצם חלישות הדעת ופזור הלב והנפש:

רבונו של עולם, מר לי מאד, אתה ידעת מרירותי העצום, אתה ידעת חרפתי ורע לבבי בכל בחינותיה, בכל פרטיה ודקדוקיה, ואין מי שיוכל לרפאות אותי, כי אם אתה לבד יהוה אלהי ואלהי אבותי, בחסדיך האמתיים לבד, בחסד חנם לבד, אף־על־פי שאיני זוכה לדבר אפלו דברים אלו באמת, כאשר אתה ידעת, כי מחרפים אותי בכל מיני חרפות ובזיונות, כל רואי ילעיגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש. כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני. מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם. ובכל עת ורגע מערבב בדעתי ולבי כל מיני חרפות ובזיונות. ולא די שמחרפים אותי ומשברים את לבבי בכל מיני תאוות רעות ומדות רעות והרהורים רעים ומגנים, אף גם בתוך כך כשאני רוצה לשא עיני מעט אליך, ולצפצף אמרתי לרחמיך וחנינותיך, בתוך כך מלא לבי בפניות ובלבולים גדולים וגסות הרוח, אשר על־ידי־זה תפלתי נמאסת מאתך חס ושלום, כמו שכתוב, תועבת יהוה כל גבה לב. ועתה מה אעשה ומה אפעל, להיכן אנוס לעזרה. הביטה בעניי כי רבו מכאובי וצרות לבבי. אך אף־על־פי־כן אני מקוה ומיחל לרחמיך הרבים ולחסדיך הגנוזים, כי אתה יודע צפון לבבי ועצם שרש נקדתי הטובה, אשר באמת לאמתו יש בי שרש נקדה טובה וקדושה וטהורה, כי אני מזרע בית ישראל ונשמתי משרשת בנשמת הצדיק האמתי שהוא שרש כלליות נשמת בני ישראל. על כן באמת לאמתו בפנימיות שרש נקדתי הטובה, אני צועק אליך באמת ובלב שלם, שתחוס עלי ותרחם עלי ותחנני מאוצר מתנת חנם, ותעזרני להסיר ממני ערלת לבי ושבירת לבי וחרפת לבי. ואזכה להטות לבבי אליך באמת לאמתו, ולשבר ולבטל מלבי כל התאוות רעות ומדות רעות ועקמימיות שבלב ורע הלב. ותחזירני בתשובה שלמה לפניך באמת ובלב שלם, ואזכה מהרה ללב טהור, ללב טוב, ללב קדוש, ללב שלם, כרצונך הטוב:

ובכן באתי לפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי, מושל בכל, אשר בראת עולמך ברצונך הטוב, בשביל ישראל עמך, כדי שיקבלו ישראל את התורה, ועל־ידי־זה יזכו למשל בך כביכול, כמו שכתוב, צדיק מושל יראת אלהים. וכתיב, ישראל ממשלותיו. על כן אותך אדרש אותך אבקש, לפניך אתחנן לפניך אשתטח, בקידה בכריעה בהשתחויה בכפיפת ראש בכניעת חיל, באימה ביראה ברתת וזיע, בלב נשבר ונדכה נאנח ונדכא, ממשך וממרט. צור ישראל וקדושו, גואל ישראל, רחם עלינו למען שמך, וזכנו בחסדיך העצומים להתקרב ולהתקשר לצדיקים האמתיים, שהם שרש כלליות נשמות ישראל. ותזכני לדבר עמם פה אל פה, ולשמע מפיהם הקדוש דבורים קדושים, וידברו על לבי דברים המתישבין על הלב, ואזכה לקשר את לבי לדברי פיהם הקדושים לנקדתם הקדושה, ותמשל ותאיר נקדתם הקדושה מפיהם ללבי, ועל־ידי־זה יתבטל מלבי כל החרפות לב וכל הערלת לב וכל העקמימיות שבלב, ויהיה לבי ישר עם יהוה תמיד:

ובכן תזכני לדבר עם כלליות ישראל עם קדשך, בתורה ועבודה ויראת שמים, עד שאזכה לקבל הארה טובה והתעוררות להשם יתברך, מכל הנקדות הקדושות שיש בכל אחד ואחד מישראל מה שאין בחברו. ונזכה שיהיה אהבה ושלום גדול בין כל ישראל עמך, וכל אחד ואחד ידבר עם חברו ביראת שמים, עד שכלנו עמך בית ישראל, נהיה נכללים זה בזה באהבה ואחוה ורעות, וכל אחד יקבל מחברו התעוררות להשם יתברך מנקדה הקדושה שיש בחברו יותר ממנו, ונקבל זה מזה ונעורר זה את זה לעבודתך ולתורתך באמת לאמתו:

ותזכני ברחמיך הרבים, אותי ואת זרעי ואת זרע זרעי ואת כל עמך בית ישראל, שנזכה כל אחד ואחד לדבר בינו לבין קונו, ונעורר לבנו ליראת שמים, ונזכה תמיד לפרש שיחתנו לפניך בכל יום ויום בלשון שמדברים בו, ברחמים ותחנונים גדולים, ובדברי רצויים ופיוסים הרבה, ובטענות ואמתלאות נכונות, ובהתעוררות גדול באמת, ובדברי חן ותחנונים, עד שנזכה לקשר לבנו אל הנקדה הקדושה שיש בנו, שהיא בחינת צדיק מושל. ונזכה להעתיר הרבה לפניך ולהרבות מאד בכל יום ויום בשיחה זו תפלה, ונזכה לומר לפניך בכל יום ויום כמה וכמה תחנות ובקשות וודוים ותפלות והפצרות, ונתחזק ונתאמץ בתפלה ותחנונים בכל עז ותעצומות. ואל נתן דמי לך, עד שתחננו, נקרא אליך עד שתעננו, עד שנעורר רחמיך האמתיים עלינו, ונזכה לנצח אותך בתפלתינו ותחנותינו ושיחתינו, שתשיב פניך אלינו ותרחמנו, ותשיבנו בתשובה שלמה לפניך באמת בכל לב ונפש. ותזכנו שיאירו בנו כל השלשה נקדות הקדושות הללו שהם הארת הנקדה הקדושה של הצדיק הדור האמתי, והארת הנקדה הקדושה של כלליות ישראל עמך מאחד לחברו. שכל אחד יאיר בחברו הארת הנקדה הקדושה שיש בו מה שאין בחברו, והארת הנקדה הקדושה של כל אחד בעצמו, שכל אחד ואחד יקבל מניה וביה מהנקדה הקדושה שיש בו, שתאיר מפיו ללבו, על־ידי שידבר בינו לבין קונו בהתעוררות הלב, בתפלה ושיחה ותחנה ובקשה באמת ובלב שלם, ועל־ידי כל זה נזכה שיאיר הארת צדיק יסוד עולם בלבנו, ונזכה שיתקשר לבבנו באמת בקשר אמיץ וחזק לעולמי עד, לאור שלשה נקדות הקדושות הללו, אשר שם אור האהבה והחסד הקדוש שורה, עד שיתבטל על־ידי־זה כל החרפות השורין על הלב הנקראין ערלת לב, שבירת לב, שהם כל התאוות רעות והרהורים רעים, ואזכה שיטהר לבי באמת מכל העקמימיות שבלב, ומכל מיני כפירות שבלב, ומכל רע הלב. ותעזרני לשבר ולבטל כל התאוות רעות וכל ההרהורים רעים וכל מיני מחשבות רעות וכל מיני בלבולים וכל מיני פסלת ועכירות שבלב, עד שאזכה ללב טהור, ללב קדוש, ללב טוב, לישרות לב, באמת לאמתו, כרצונך וכרצון הצדיקים האמתיים. ויהיה לבי ישר עם יהוה תמיד, עד שאזכה להתדבק בך ולהכלל ברצונך הטוב. ובאהבתך הגדולה תכסה על כל פשעינו כמו שכתוב, ועל כל פשעים תכסה אהבה. ותמחל ותסלח ותכפר לנו על כל חטאינו ועונותינו ופשעינו, ותאסף את חרפתנו, ומעתה תהיה בעזרנו שלא נחטא עוד לעולם, בין בשוגג בין במזיד, בין באנס בין ברצון, ותצילנו מכל מיני פגמים שבעולם, ונזכה להיות כרצונך הטוב באמת:

ותזכני לקדש את פי בדבורים קדושים, ותעזר לי לתקן כל הפגמים שפגמתי בפי, עד שאזכה שיהיה פי מלא ברכת יהוה וימלא פי תהלתך. ויהיו כלי השפע שלי שהם אמרי פי בשלמות גדול, עד שאזכה להמשיך תמיד שפע טובה וברכה ורחמים וחיים ושלום על־ידי אמרי פי. ותשמע תפלתנו תמיד ותבטל רצונך מפני רצוננו ונגזר־אמר ויקום, ותקים מקרא שכתוב, אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו. ותעזרנו ברחמיך שנזכה מהרה לקדשת הברית באמת, ונזכה לתקן כל מיני פגם הברית שפגמנו עד הנה. וזכות יוסף הצדיק שעמד בנסיון, וזכות כל הצדיקים אמתיים שעמדו בנסיונות רבות אין מספר וכפו את יצרם למען שמך, יגנו עלינו. ובזכותם וכחם תעזר לי מעתה, יהוה אלהי ואלהי אבותי, שאזכה גם כן לכף את יצרי ותאותי. ותצילני ברחמיך מכל מיני פגם הברית שבעולם, ולא אבוש ולא אכשל בשום מכשול והרהור רע כלל מעתה ועד עולם, ותזכני מהרה לתקון הברית באמת ובשלמות כרצונך הטוב, ואזכה לתקן בשלמות ברית הלשון וברית המעור. ותחננו מאתך חכמה ובינה ודעת דקדשה, ואזכה ללמד וללמד בהתמדה גדולה ולקים את כל דברי תורתך באהבה. חוס וחננו ורחם עלינו ומלא משאלותינו ברחמים, חננו ועננו ושמע תפלתנו, כי אתה שומע תפלת כל פה עמך ישראל ברחמים, ברוך אתה שומע תפלה. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגואלי: