# פ

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteytfilot/695/80/

[על־פי תורה ע"ה - ויתן עז למלכו]

יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתעזרני ברחמיך הרבים, ותזכני לקדש את דבור פי תמיד. ואזכה לדבר תמיד דבורים קדושים הרבה בכל יום ויום, שאזכה להרבות בלמוד התורה הקדושה ובתפלות ותחנות ובקשות הרבה בכל יום ויום, ולא אפסיק פי מגרסא ולמוד ותפלות ובקשות ושירות ותשבחות לשמך הגדול והקדוש, וכל היום תהיה שיחתי ודבורי בתורה ותפלה. ואזכה להתודות ודוי דברים לפניך בכל יום על כל מה שפגמתי נגדך, ולפרש חטאי לפניך בפה מלא בפרוש. ואזכה להרבות בהתבודדות תמיד, עד שהדבור דקדשה זכור יזכרני לטובה וישיבני אליך באמת ובלב שלם, בתשובה שלמה לפניך. ואל תשכחני חלילה באלו המקומות המגנים שנלכדתי בהם בעונותי הרבים, ותמהר לזכרני ולהוציאני מהם חיש קל מהרה. ותקים בי מקרא שכתוב, הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים, כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד, על כן המו מעי לו, רחם ארחמנו נאם יהוה . וברחמיך הרבים תרחם על שכינת עזך אשר היא שוכנת עמנו בגלות גדול, והדבור דקדשה בגלות, ותעזרנו שנזכה להוציא הדבור מהגלות. ותגן בעדנו ותשמרנו תמיד שלא יצא מפינו לעולם שום דבור שאינו כרצונך, ולא נפגם דבור פינו לעולם, רק נזכה לקדש את דבור פינו תמיד, ולהרבות בדבורי תורה ותפלה ושאר דבורים קדושים:

אבי אב הרחמן, קרבני לתורתך הקדושה, וזכני להגות בתורתך יומם ולילה, עד שאזכה לקרר כל חמימותי על־ידי דבור פי בתורה ותפלה. כי אתה יודע עצם תבערת מדורת לבבי, אשר לבבי בוער מאד ברשפי שלהבת, לפעמים לבבי בוער מאד אליך כיקוד יקוד אש, כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבת־יה, אבל הוא יותר מהמדה, עד שיכול לאוקיד כל גופי חס ושלום, ובתוך כך נתבלבל דעתי וחוזר ובוער לבי חס ושלום, אל התאוות עולם הזה כלפיד אש, כמו תנור בוערה מאפה, עד אשר רוצים חס ושלום, לאכל ולשרף את גופי ונפשי חס ושלום, ואיני יודע להיכן לברח ולהטמן מפני האש הגדולה הזאת, ואני הולך נע ונד בארץ הנשמה הזאת, ואין לי שום מנוחה מרודפי, שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג, כספינה המטרפת בלב ימים, עולה שמים ויורד תהומות, כי העליה היא שלא כסדר והירידה שלא כסדר, כאיש שכור וכגבר עברו יין. ודעתי עכורה וכל חכמתי תתבלע, כי כל מה שרציתי להתחכם בתחבולות ועצות כנגד אויבי נפשי לא עלתה בידי מאומה. אנא יהוה, אתה ידעת את כל אשר נעשה עמי מעודי עד היום הזה, ועתה יהוה אלהינו, אבינו אתה, אנחנו החמר ואתה יוצרנו ומעשה ידך כלנו. הנני בידך כחמר ביד היוצר, כי עתה אין לי שום חכמה ואין תבונה ואין עצה, כי אם לזעק ולצעק אליך לבד עד שתחנני ברחמיך הרבים ובחמלתך הגדולה, ותקרבני אליך למענך לבד:

מלא רחמים, תן לי בית מנוס לתוך דבורי תורה ותפלה, שאזכה להרבות בדבורי תורה ותפלה בכל יום ויום, ורוח אלהים של הדבור הקדוש ירחף עלי ויגן בעדי ויצילני, וינשב על לבי ויכבה אש התאוות, עד שיתבטלו כל התאוות ממני מעתה ועד עולם. ואזכה על־ידי התורה הקדושה לצמצם גם את ההתלהבות דקדשה אליך, שיהיה ההתלהבות אליך בהדרגה ובמדה כרצונך הטוב באמת לאמתו, ולא אצא חוץ מהמדה כלל. ותצילני בזכות הדבור הקדוש, בזכות התורה הקדושה, מכל מיני חטאים ועונות ופשעים ומכל התאוות הרעות, ותגרש הרוח שטות ממני. ותזכני להמשיך עלי רוח חיים, רוח הקדש, דרך החבל דקדשה על־ידי הדבור דקדשה. ותקים בנו מקרא שכתוב, ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם, והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, ואת רוחי אתן בקרבכם, ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם. ונזכה להעלות המלכות דקדשה מהגלות. ותזכה אותנו ואת כל עמך בית־ישראל שנזכה כל אחד ואחד לגלות חלקי קדשת משיח המשרש בקרב כל אחד ואחד מישראל. ותמשיך עלינו חיים טובים וארכים, ותזכנו לחיים נצחיים, ותחמל עלינו ותושיענו ותזכנו לעמד ולקום בתחית המתים לחיי עולם, עם שאר הצדיקים והחסידים והתמימים והכשרים:

יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שנשמר חקיך ומצותיך בעולם הזה, ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא, ונזכה להגדיל ולנשא ולפאר ולרומם מלכותך בעולם, ולגלות ולפרסם מלכותך לכל באי עולם, ולהעלות המלכות דקדשה לשרשה, ותשיב אל דודה באהבה ואחוה ורעות. ויהיה נעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ביחודא שלים על ידינו תמיד. ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך. אברכה את יהוה בכל־עת תמיד תהלתו בפי, תהלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד, ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה. ואזכה לקים מקרא שכתוב, לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה. ונאמר, ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה, רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך, לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם. ונזכה להכיר אותך באמת למעלה מכל העולמות, ויקים מהרה מקרא שכתוב, ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו. כי ליהוה המלוכה ומושל בגוים. ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו, והיתה ליהוה המלוכה, והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד: