# צח

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteytfilot/695/98/

[על־פי תורה ק"ח - זבחי אלקים רוח נשברה]

זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. רבונו של עולם, מלא רחמים, הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם. אתה יודע את לבבי הנשבר, הנדכא והנכאה. הבט משמים וראה למי עוללת כה, ראה נא בעניי, מלא רחמים, חוס על שבירת לבבי הנשבר לשברי שברים, כפטיש יפוצץ סלע כן נתפוצץ ונשבר לבבי, כי מחשבות לבבי מפזרים ונדחים בקצה ארץ. האמת, כי אני החיב מכל הצדדים, אבל אתה יודע, כי לא להכעיסך נתכונתי חלילה, כי רצוני לעשות רצונך, אך שאור שבעסה מעכב אותי, וכבר כתבת על עצמך שכל כחות היצר הרע וחילותיו המחטיאים את בני אדם הכל ממך, ואתה מתחרט עליהם בכל יום על שבראתם ונתת להם כח כזה, כמו שכתוב, ואשר הרעותי. כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה, וכתיב, למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך:

רבונו של עולם, אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי, אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב. אתה יודע כי אין לי שום סמיכה ותקוה לטוב אמתי ונצחי, כי אם על־ידי מה שאני מפרש שיחתי לפניך בעל הרחמים, אבל לפניך נגלו כל תעלומות לב, ואתה יודע כמה קשה וכבד עלי גם זה בעצמו, כי מבלבלים אותי ומונעים אותי מזה מאד, ואפלו אם לפעמים, בחמלתך הגדולה, אתה שולח לי איזה דבורים, ואני מתחיל לפרש שיחתי ולבי המר לפניך, בתוך כך נסתם לבבי באמצע הדבור, ואני נשאר משתומם, כמי שנתאלם בתוך דבריו ממש, כמו כן פתאם נסתלק הדבור ממני, ולבבי אטום ומחשבותי תמהים, ואיני יודע מה לעשות, כי פתאם נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית. נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר. ונדמיתי כמו נסוג אחור ממך חלילה, ואתה כמסתיר פנים ממני, וכבר גלית אזנינו שכל זה נמשך על־ידי פגם אמונה שנחשב כעבודה זרה, ועתה מה אעשה אבי שבשמים לכפר על כל זה, לתקן ולכפר על כל ההרהורים והמחשבות רעות ורעיונים המבלבלים העולים על רוחי, ובפרט על הרהורי עבודה זרה שהם פגם אמונה שהם קשים מהכל. אוי מה אעשה שתשיב פניך אלי, ואני אשוב אליך באמת. מתי אזכה לזה, מתי אבוא ואראה פני אלהים. מתי מתי, מתי אזכה לאמונה שלמה וחזקה ונכונה, עד שאזכה לפרש שיחתי לפניך פנים בפנים, כאשר ידבר איש אל רעהו, ולא יהיה שום מסך המבדיל ביני ובינך. רחם עלי בעל הרחמים, וזכני ועזרני והושיעני שארגיל את עצמי להתאנח אנחה גדולה מעמק הלב באמת, על גדל רחוקי ממך על־ידי עונותי המרבים, ובפרט על פגם האמונה, אשר על־ידי־זה נסתם פי באמצע דבורי, ונפלתי כמו משמים לארץ. זכני להרגיש כאבי ומכאובי העצום באמת, עד שאתאנח אנחה אמתיית מעמק הלב, ויהיה רוחי נשבר בקרבי באמת, באפן שיתעוררו רחמיך האמתיים עלי. ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה לפניך רוחי הנשבר על־ידי אנחתי כאלו הקרבתי קרבן עולה לפניך שהיא באה לכפר על הרהורי הלב. ובחמלתך הגדולה תפתח את ידך ברחמים וברצון, ותחזירני בתשובה שלמה לפניך באמת. ועל־ידי הרוח שאוציא והרוח שאכניס בשעת האנחה, על־ידי־זה תמשיך עלי הארה גדולה מהשם (חתך) היוצא מפסוק פותח' את' ידך' ומשביע לכל חי רצון, ועל־ידי־זה תחתך ותנסר את נפשי ונשמתי מבחינת אחור באחור, ותחזירני ותשיבני אליך בבחינת פנים בפנים. אבינו שבשמים, אל מלך נאמן, אל אמונה, אתה יודע את כל מה שעובר עלינו על כל אחד ואחד בענין האמונה הקדושה, כי ברחמיך הרבים ובאהבתך הגדולה את עמך ישראל, חמלת עלינו ונטעת בתוכנו אמונתך הקדושה אשר ירשנו מאבותינו. אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירשתנו. אך מעצם רבוי עונותי עדין עולים על הלב מחשבות חוץ שהם כנגד אמונתך הקדושה, אשר זה עקר ההתרחקות והסתרת פנים וצרה גדולה מכל הצרות שבעולם, כמו שכתוב, הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני כל הרעות האלה:

רחם עלינו מלא רחמים, ברחמים גדולים, ברחמים רבים. ושמרנו והצילנו מעתה מכל מיני כפירות והרהורים ומחשבות שהם כנגד אמונתך הקדושה. רק נזכה לאחז בדרכי אבותינו הקדושים, להאמין בך יהוה אלהינו, ובתורתך הקדושה ובצדיקיך האמתיים, באמונה שלמה זכה ונכונה. ותהיה האמונה חזקה כל כך, כאלו אני רואה אותך תתברך, עין בעין, באפן שעל־ידי־זה תהיה יראתך על פני, זו הבושה, לבלתי אחטא עוד שום חטא ועון ולא אפגם עוד שום פגם כלל, ובכל־עת שירצה לעלות על דעתי חס ושלום, איזה מחשבה של איזה תאוה ורצון שהוא נגד רצונך, תפל עלי תכף אימה ופחד ויראה ובושה גדולה מפניך, אשר אתה עומד עלי בכל־עת ורגע ורואה במעשי ויודע צפון לבי ומחשבותי, כי מפניך לא אסתר, כי מלוא כל הארץ כבודך. וכמו שכתוב, אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא. ואזכה על־ידי תקף האמונה הקדושה להתפלל ולהתחנן ולהתבודד ולפרש כל שיחתי לפניך תמיד בלב שלם ובמחשבה נכונה, שתהיה המחשבה קשורה אל דבורי התפלה בקשר אמיץ וחזק בלי שום פניה ובלי שום נטיה אל הצד כלל חס ושלום. ויהיו כל דברי ושחותי עמך פנים אל פנים, כאשר ידבר איש אל רעהו. פה אל פה אדבר עמך את כל אשר עם לבבי. ואשפך את נפשי כמים נוכח פניך יהוה. ואספר לפניך את כל לבי ברחמים ותחנונים, בדברי חן ורצוי ופיוס, בלב נשבר ונדכא באמת, כבן המתחטא לפני אביו, עד אשר יכמרו רחמיך עלי ויהמו מעיך על גדל רחוקי ממך עד הנה. ותתחיל מעתה להושיעני ישועה שלמה ואמתיית לנצח, שאזכה מעתה לשוב אליך באמת בשלמות. ותוליכני ותדריכני באמתך בכל עת ורגע, ולא אסור עוד מרצונך ימין ושמאל. ותחמל ותרחם עלי כרחמי האב על הבן. ותושיעני בכל־עת בכל מיני ישועות, ותקרבני בכל מיני התקרבות לנצח, ולא נסוג ממך, תחיינו ובשמך נקרא. יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה. ברוך יהוה לעולם אמן ואמן: