# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/135/1475/9/

פֶּסַח הוּא בְּחִינַת יָמִין, וּבַיָּמִין הַזֶּה מַעֲבִירִין הַחשֶׁךְ מֵהָעֵינַיִם, וְאָז עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת נִפְלָאוֹת, וְנִפְלָאוֹת אֵלּוּ הֵם בְּעַצְמָם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פֶּסַח. גַּם פֶּסַח הוּא 'פֶּה סָח', בְּחִינַת "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ". וְאוֹר הָעֵינַיִם הַנַּ"ל מְעוֹרְרִין הַגְּאֻלָּה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב, בִּבְחִינַת "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי", הַיְנוּ שֶׁמְּעוֹרְרִין הַיּוֹם נָקָם שֶׁבַּלֵּב לְבַטֵּל שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁל יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ מִנְּעוּרָיו. וּשְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁבְּלֵב הָאָדָם הוּא הַמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיְּהַרְהֵר אַחַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבַּדּוֹר, וְלוֹמַר זֶה נָאֶה וְזֶה לֹא נָאֶה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "חָלַק לִבָּם" (עיין פנים). וּכְשֶׁמְּבַטְּלִין הַשְּׂאוֹר וְהֶחָמֵץ שֶׁבַּלֵּב הַנַּ"ל, אָז יָכוֹל הַלֵּב לְהִתְלַהֵב בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, וּמַיִם רַבִּים, שֶׁהֵם אֲהָבוֹת וִירָאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְכַבּוֹת הִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, בִּבְחִינַת "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וְכוּ'". וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁעַל־יָדוֹ זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה וְלִצְמִיחַת קֶרֶן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד (שם סי' פג).
