# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/135/1475/9/

פסח הוא בחינת ימין, ובימין הזה מעבירין החשך מהעינים, ואז עיניהם רואות נפלאות, ונפלאות אלו הם בעצמם גם־כן בחינת פסח. גם פסח הוא 'פה סח', בחינת "תורת אמת היתה בפיהו". ואור העינים הנ"ל מעוררין הגאלה התלויה בלב, בבחינת "כי יום נקם בלבי", הינו שמעוררין היום נקם שבלב לבטל שאור וחמץ של יצר לב האדם רע שנשאר לו מנעוריו. ושאור וחמץ שבלב האדם הוא המסית את האדם שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור, ולומר זה נאה וזה לא נאה, שזה בחינת "חלק לבם" (עיין פנים). וכשמבטלין השאור והחמץ שבלב הנ"ל, אז יכול הלב להתלהב בלמוד התורה בשלהובין דרחימותא, ומים רבים, שהם אהבות ויראות חיצוניות, אי אפשר להם לכבות התלהבות הזאת, בבחינת "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וכו'". וכל זה זוכין על־ידי תקון הברית, שעל־ידו זוכין לשלמות התפלה ולצמיחת קרן משיח בן דוד (שם סי' פג).