# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/135/702/3/

שבת הוא בחינת תשובה. והתשובה הוא מאהבה, בחינת "אהבה בתענוגים", כי אהבה בא מענג שבת, ותשובה מאהבה זה בחינת לחם משנה של שבת (עין פנים). ועל־ידי־זה כל הכשרים שבדור נתרפאים, גם נתיפים ונתכבדים בעיני כל. ועקר הארת שבת, הארת התשובה, שהוא בחינת חיות דקדשה, בחינת "טועמיה חיים זכו", בחינת "שובו וחיו", מקבלין מחכמי הדור, מצדיקי הדור, שהם בחינת משה. ולפעמים כשהדור אינם שומרים את פיהם, אזי אינם יכולים לקבל בחינת שבת הנ"ל, כי שבת תלוי בשמירת הדבור, בחינת "ודבר דבר" הנאמר בשבת; וכשהדור אינם שומרים את פיהם, אז אף־על־פי שחכמי הדור משפיעים הארת שבת, הארת התשובה כנ"ל, אף־על־פישכן נתקלקל אצלם ההארה, כי מחמת פגם הדבור, מחמת זה אינם יכולין לקבל מחכמי הדור החיות דקדשה של בחינת שבת, ועל־ידי־זה נתקלקל גם ההוד וההדר והגדלה הבאה לכשרי הדור, ונלכדים בעון הגאוה, שזה בחינת גלות השכינה, חס ושלום (שם סי' נח).