# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/1784/2/

כל־אדם נולד עם רשעות, כי טבע כל אדם נמשך אחר רשעות, הינו אחר התאוות רעות של העולם הזה, רחמנא לצלן, רק מחמת יראת הענש משבר האדם את תאוותיו ונכנס בדרכי השם. אבל כשלומד באותם הספרים של חקירות ופילוסופיא, חס ושלום, אזי מוצא לעצמו ספקות וכפירות, שהם סיוע לרשעות שלו שיש בו בטבעו. ועל־כן אין אנו מוצאים כלל שיהיה איזה אדם נעשה איש כשר וירא־השם על־ידי ספרים המחקרים, אף־ על־פי שנמצאים גם בדבריהם איזה דברים ממדות טובות וכיוצא, אף־על־פי־כן הכל הבל, כי הפסדם מרבה משכרם, כי הם מבלבלים דעת האדם מאד. ואשרינו שמשה רבנו, עליו השלום, בחר חלק טוב ונתן לנו את התורה, ופתח בה: "בראשית ברא" וכו' בלי שום חקירות ומופתים שלהם, רק צוה עלינו להאמין בהשם יתברך באמונה לבד, ועל־כן אסור לנו לכנס בחקירות כלל, חס ושלום. ובאמת אין בספרי המחקרים והפילוסופים שום שכל גמור כלל, כמו עמקות השכל שיש בדברי תורתנו הקדושה (עין פנים). וגם אלו התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם, הכל הוא רק מלמעלה, כי הגיע העת והזמן שיתגלה אותה החכמה או התחבולה בעולם, על־כן בא להם התנוצצות השכל מלמעלה כדי שיתגלה דבר זה בעולם. והכלל, שכל מיני חדושים שמחדשים החכמים בשכלם - הן בקדשה, כגון פשטים ודרושים וכיוצא, הן, להבדיל, בעניני חכמות שלהם - הכל מושיטין ושולחין להם בשכלם מלמעלה, לכל אחד ואחד ממקום הראוי לו, כי בודאי אין המחקרים והפילוסופים מקבלים התנוצצות שכלם דרך הקדשה, רק דרך הסטרא אחרא, והחכמים דקדשה מקבלים התנוצצות שכלם דרך הקדשה. וגם בזה יש אלפים ורבבות מדרגות, מהיכן כל אחד ואחד מקבל הארה והתנוצצות בשכלו כנ"ל (שיחות־הר"ן).