# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/1784/4/

לפעמים יש בני־אדם שמרבים לעסק רק בחכמות, ועל־פי־רב כונתם בזה רק בשביל הבלי העולם הזה, דהינו בשביל חשיבות וכבוד או ממון וכיוצא. ומחמת שעוסקים רק בחכמות, על־ידי־זה שוכחין טכסיסי המלחמה לגמרי (הינו איך ללחם המלחמה הגדולה שצריך האדם ללחם בעולם הזה, שהוא מלחמת היצר). ולפעמים באים לאפיקורסות גמור על־ידי החכמה. ולפעמים יש ביניהם גם איזה אנשים שיש בהם טוב, כי נולדו עם טוב, ויש להם מדות טובות וישרות, ומחמת הטוב שיש בהם, על־ידי־זה נזכרים לפעמים היכן הם בעולם ואיך שנפלו ונתעו למבוכות כאלה, וגונחין ומתאנחין מאד על זה; אבל תכף כשמתחילין להשתמש עם שכלם, חוזר ונתחזק אצלם החכמות של אפיקורסות, רחמנא לצלן, על־כן צריכין לזהר מאד מזה, כמבאר לעיל (שם).