# קי

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/204/110/

הַדְּרָכִים תְּאֵבִים מְאֹד לִנְסֹעַ עֲלֵיהֶם לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּמִי שֶׁהוּא רָגִיל לִנְסֹעַ וְאַחַר כָּךְ נִפְסַק וְנִמְנַע מִזֶּה, אֲזַי הַדְּרָכִים עַצְמָן מִתְאַבְּלִים עַל זֶה וּמִתְגַּעְגְּעִים אַחֲרָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַדְּרָכִים מְבַקְּשִׁים אֶת תַּפְקִידָם (שם).

קיא. דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת נִמְנָה וְנִכְלָל בֵּין חֲבוּרָה חֲבִיבָה וַאֲהוּבָה כָּזוֹ [הַיְנוּ בֵּין אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וִירֵאִים שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת], זֶה גַּם כֵּן טוֹב וְיָקָר מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם זוֹכֶה בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וְהָעֻבְדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ בָּאִים וְנִכְלָלִים מִמֵּילָא בְּתוֹךְ הַשֻּׁתָּפוּת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַחֲבֵרִים הָאֲהוּבִים הַנַּ"ל, וַאֲזַי הוּא טוֹבָה לְכֻלָּם כִּי גַּם הֵם יְכוֹלִים לְהַרְחִיב יְדֵיהֶם לְהַצְלִיחַ בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הָעֻבְדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁלּוֹ (שם).

קיב. כָּל מִי שֶׁצַּיָּת וּמְקַיֵּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיק בְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְהָעִקָּר לְהַשְׁלִיךְ וּלְבַטֵּל שֵׂכֶל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, רַק כַּאֲשֶׁר יֹאמַר הַצַּדִּיק יְקַיֵּם הַכֹּל כְּמַאֲמָרוֹ וְכוּ'. מִסְתָּמָא מִי שֶׁיָּכוֹל לִלְמֹד בְּיוֹתֵר מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר (שם סימן שכ).

קיג. טוֹב מְאֹד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לִנְסֹעַ וְלֵילֵךְ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּרַגְלָיו דַּיְקָא, וְזֶה טוֹב יוֹתֵר מִלִּסַּע אֵלָיו בַּעֲגָלוֹת (שם סימנים שכח שכט).

קיד. כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' אֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא דָּבָר פָּשׁוּט וְקַל, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד בָּזֶה לְקַיֵּם כְּכָל דְּבָרָיו וּלְהַאֲמִין כִּי כָּל חַיֵּי נַפְשׁוֹ תְּלוּיִים בָּזֶה (שם סימן תצב).

קטו. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים זוֹכֶה לְמָמוֹן הַרְבֵּה (שם סימן תקיג).

קטז. יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁהֵם נָאִים וְיָפִים מְאֹד כִּי הֵם צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּגְדוֹלִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָם יְכוֹלִים לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם (שם סימן תקיד).

קיז. צְרִיכִים אֲנָשָׁיו שֶׁל הַצַּדִּיק לְשַׁמֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק בְּכָל צְרָכָיו וְלַעֲשׂוֹת לוֹ כָּל מַה שֶּׁהוּא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת (שם סימן תקלא).

קיח. הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַצְמָן אֵצֶל גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים הוּא דָּבָר יָקָר מְאֹד, וְטוֹב לְהִשְׁתַּדֵּל לְבָרֵךְ אֶת עַצְמוֹ אֵצֶל כֻּלָּם (שם סימן תקמא).

קיט. טוֹב מְאֹד לִרְאוֹת פְּנֵי כָּל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר כִּי צַדִּיקַיָּא אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא (שם סימן תקמב).