# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/204/14/

הצדיקי אמת על־ידי אנחה דקדשה שלהם זוכין להבריא ולהחיות את הרוח הדופק שלהם, ועל־ידי־זה מטהרין הידים שלא יהיה בהם שום אחיזה לזהמת הנחש שהוא בחינת עצבות רוח בחינת עצבון ידים, ואז נתנשאין הידים אל השמים עד שהם בעצמן בבחינת שמים (עין פנים), ועל־ידי־זה זוכים הצדיקים לקבל דבורים מן השמים. וכל הדבורים שמקבלין משם אין לגנות את המקבל אף אם אין הלכה כמותו מאחר שקבלם מן השמים, ומה שאין הלכה כמותו זה בחינת דרכי ה' שאי אפשר להשיג, כי זה בחינת צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו, שכביכול אפלו משה רבנו עליו השלום לא השיג זאת כמו שאמרו רבותינו ז"ל, כי צדיק וטוב לו זה בחינת הצדיק שהלכה כמותו, צדיק ורע לו זה בחינת הצדיק שאין הלכה כמותו, רשע וטוב לו זה בחינת הרשע שמקרב לצדיק שהלכה כמותו, ורשע ורע לו זה בחינת הרשע שמקרב לצדיק שאין הלכה כמותו, ועל כן כשמקבלים דבורים מן השמים, אין לגנות את המקבל אף אם אין הלכה כמותו, כי זה בחינת מחלקת לשם שמים – לשם שמים דיקא, ועל כן באמת אלו ואלו דברי אלהים חיים כמו שאמרו רבותינו ז"ל, ומה שאין הלכה כמותו הוא באמת נפלאות תמים דעים שאי אפשר לנו להבין ולהשיג (שם).