# נז

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/204/57/

עקר הדבר שצריך הצדיק להאיר בתלמידיו, הוא להגדיל דעתם ולהוציא אותם מבחינת מחין דקטנות למחין דגדלות שזה בחינת המתקה. ולפעמים הוא מאיר בהם על־ידי הארת פנים ונחמות, שמנחם אותם ומאיר להם פניו בפנים שוחקות אנפין נהירין, ולפעמים אינם יכולין לקבל על־ידי־זה, ואז צריך להאיר בהם על־ידי יסורין שצריך ליסרם ולבזותם כדי לבטל אותם בכדי שיוכלו לקבל אורו, שזה בחינת אעא דלא דליק מבטשין לה (שם).