# סז

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/204/67/

לפעמים הצדיק פוגם באיזה דבר נגד רצונו יתברך, וה' יתברך הוא אוהב משפט ועל כן משפטו חרוץ למיתה חס ושלום, רק מחמת שה' יתברך אוהב מאד את הצדיק ויש לו געגועים גדולים אחריו, על כן לפעמים מחליף ה' יתברך את משפט המיתה על בושה, כי בושה חשובה גם כן לפעמים כמיתה רחמנא לצלן, ואז ה' יתברך מגרה בהצדיק איזה איש חוטא וחיב מיתה רחמנא לצלן, והוא עומד וחולק ומבזה את הצדיק, ובזה נתכפר להצדיק ענש המיתה רחמנא לצלן והצדיק נשאר בחיים, וזה האיש החולק נענש ומת אחר כך שלא מחמת רצון הצדיק כי גם ענוש לצדיק לא טוב, רק מחמת כי בלא זה היה האיש הזה חיב מיתה מכבר, וממילא נתקדש שם שמים גם כן כי העולם סוברין שנענש בשביל כבוד הצדיק שהוא כבוד שמים (שבחי הר"ן סימן כט).