# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/439/7/

זה העוסק לקרב בני אדם לעבודת ה', אף על פי שבאמת בודאי העקר להשתדל שיתקרבו אנשים גדולים אנשי שם, דהינו חכמים ועשירים ומיחסים, כי אנשים כאלו יש להם מעלה יתרה וגבוהה גם מצד נשמתם, וגם כי כשזוכין לקרב אנשים כאלו, אזי הקטנים במעלה מתקרבים ממילא כמובן וכמבאר מזה במקום אחר, אך אף על פי כן מחמת שהבעל־דבר מתגבר על זה מאד, והעקר על התקרבות הגדולים, ומזמין על זה כמה וכמה מניעות, על כן גם זה הצדיק האמת המתחיל לעסק בזה לקרב בני אדם לעבודת ה', מכרח גם כן בהתחלה ראשונה לעסק תחלה עם הקטנים במעלה, דהינו עם העניים וכיוצא, לדבר על לבם לעוררם להשם יתברך, ולהסביר להם היטב שאין שום תכלית מכל העולם כלו, רק לעסק בעבודת השם כל ימי חייו, וכיוצא בדברים כאלה, עד שנכנסין דבריו באזניהם, ונתרצין בכל לבבם ובכל נפשם להתחבר עמו, ואז הוא לוקח אותם ומוליכם למקומו שהוא חוץ לישוב. (הינו כי בודאי כל מחשבותיו ודבוריו וכל הנהגותיו בודאי רחוק מאד מהרגל הנהגת רב הישוב, אשר רב מעשיהם תהו ורודפים אחר המותרות וטרודים תמיד בהבלי הזמן. ומי שרוצה להיות באמת מאנשי הצדיק, שהוא בחינת הבעל תפלה הכשר המבאר בפנים, בודאי צריך לפנות ערפו לגמרי מהבלי הישוב, ולהסתפק עצמו במה שיש לו, בפרט על בגדים ומלבושים לא יקפיד כלל, וכן כל כיוצא בזה כמובן בפנים). ואחר־כך כשאלו המקרבים זוכים לקבל דבריו באמת, ועוסקים רק בתפלות ותחנונים ותעניתים וכו', עד שנמצאים גם ביניהם איזה אנשים, שהם ראויים כבר גם־כן לקרב בני־אדם לעבודת השם יתברך, אז נותן להם הצדיק רשות לכנס גם־כן בהישוב ולעסק בענין זה, עד שנתרבה ונתגדל הקבוץ של הצדיק הנ"ל, ועושה רשם גדול בעולם (סיפורי מעשיות סימן יב מעשה הבעל תפילה ובהשיחות).