# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/474/6/

בכל יום ויום צריך האדם לקבל התחדשות המחין, והמחין הם בחינת ראיה בעיני השכל. וכמו שבכח הראות ממש, יש מי שכח הראות שלו יפה ויכול לראות למרחוק, ויש שאין כח הראות שלו חזק, ועל־כן הוא צריך להתקרב להדבר שהוא רוצה לראות ולהסתכל בו יפה. כן בעבודת השם יתברך, יש מי שמחו צח ויכול להתפלל או ללמד בלי עיון; ויש מי שצריך להעלות במחשבתו מקדם שידבר, ואם ידבר מקדם שיעלה במחשבתו – יהיה הדבור בלי מחשבה. וזה בחינת מחין דקטנות, בחינת דינים, והוא תמיד בשוה ואינו יכול לבוא להתחדשות המחין. ועל־ ידי תשובה מאהבה זוכה לשכל צח, שזה בחינת מחין דגדלות, שהם בחינת רחמים וחסדים, ואז יכול להתפלל וללמד בלי עיון, ובכל יום ויום זוכה להתחדשות המחין.