# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/lykvty-atzvt-mhdvrh-btra/537/17/

על־פי־רב חסר לכל אדם הרבה, לכל אחד כפי ערכו: לזה חסר לו מלבוש פשוט, ולזה חסר לו מלבושים חשובים או דירה וכיוצא. וצריכין לזהר מאד לבלי לדחק את השעה למלאת החסרון תכף ומיד, כי על־ידי־זה באים לחובות ולהלואות והקפות, רק צריכין לזהר במדת ההסתפקות ולהנהיג את ביתו כפי השעה והזמן. ואפלו מה שנדמה לו שהוא מכרח לו מאד, אף־על־פי־כן אל ידחק את השעה ללוות ולהקיף ולהיות בעל־חוב לאחרים, אך ימתין עד שיבוא עתו. ומוטב להיות בעל־חוב לעצמו ולסבל דחק אפלו במזונות, וכל־שכן במלבושים ודירות וכו', ולא להיות בעל־חוב לאחרים. והכלל, כי בכל עניני פרנסה צריכין להמתין בבטחון לישועת השם עד שיבוא עתו, כמו שכתוב: "עיני כל אליך ישברו וכו'" (שם סי' קכב).